מונחים בפסיכולוגיה: הפרעת אישיות
הגדרה: הפרעת אישיות – הפרעת אישיות נוצרת כאשר דפוסים מופרעים ובלתי סתגלתנים שנקבעו בשנות הילדות משמשים את הפרט הבוגר באופן המחבל בקשריו עם הסביבה וביכולתו להשיג את מטרות חייו ולפעול למענן. סגנון האישיות הבעייתי נחווה לעיתים כתקין ע"י הפרט עצמו שאינו חווה חרדה ואינו מעוניין להשתנות. אנשים המאובחנים כבעלי הפרעות אישיות נוטים לבקש עזרה רק כשמתגלה קונפליקט עם הסביב הפוגע באפשרותם לקבל סיפוק בדרכים המוכרות להם. ה- DSM-3R מקדיש לנושא הפרעות אישיות את ציר האיבחון השני. מטרת הסיווג של הפרעות האישיות בציר נפרד היא לאלץ את המאבחן להתייחס לדפוסי האישיות הבעייתיים העשויים לאפיין את התנהגותו של האדם במהלך חייו. הוא מונה 11 הפרעות אישיות, העיקריות שבהן הן: הפרעות אישיות אנטיסוציאליות, סוציופתיות המתאפיינת בחוסר רגישות קיצוני לזכויות הזולת, לרגשותיו וכן בהעדר רגשות אשם ובהעדר סבל מן ההפרעה. הפרעת אישיות פרנואידית, מתאפיינת בחשדנות קיצונית ובחוסר אמון בזולת, ברגישות לסימנים של זלזול ואפלייה ובנטיה מוגזמת לסקור ולבחון את הסביבה. הפרעות אישיות נרקיסיסטיות, המתאפיינת בתחושות בלתי מציאותיות של גדלות, יכולת כל, יופי, כוח, ובלעדיות אליהן נלווה צורך מתמיד שהערצה שאינו יודע שובע. הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית, המתאפיינת בחוסר יכולת לבטא רגשות חמים ונטיה לעיסוק בלתי נלדה בפרטים. חוסר בספונטינות ויחס פורמלי ושטחי עם הזולת. הפרעת אישיות סכיזואידית, המתבטאת בקושי ליצור יחסים בין אישיים, אנשים נעדרי שאיפה גלויה למעורבות חברתית, אדישים. הפרעת אישיות היסטריונית, השכיחה בקרב הנשים ומאפייניה התנהגות דרמטית, מוחצנת וסדוקטיבית מבחינה מינית. קיים צורך עז למצוא חן בעיני הזולת ולשאוב ממנו חיזוקים. הפרעת אישיות גבולית, הפרעה בזהות המופיעה בבגרות המוקדמת ומתבטאת בחוסר יציבות ביחסים הבינאישיים, בעבודה, מצב רוח ודימוי עצמי.
ראו: הפרעות אישיות – סיכום (מתוך מבוא לפסיכופתולוגיה)
חזרה אל: רשימת מושגים בפסיכולוגיה
