בכדי לדבר אודות פסיכולוגיה עלינו ראשית כמובן לשאול מהי פסיכולוגיה?. הפסיכולוגיה, בהגדרתה הלשונית, היא "מדע הנפש" או תחום חקר לימוד ההכרה והתודעה של האדם. אז כיצד אנחנו לומדים להכיר את צפונות הנפש של האדם, את הדרך שבה הוא פועל, מבין וחווה את העולם? מה הקשר בין העולם הפנימי שלנו לבין הסביבה שלנו? האם האישיות שלנו נקבעת בלידה או שמא היא תוצר של הסביבה שלנו שמעצבת אותנו? האם זה שילוב של השניים? בכדי לענות על השאלות האלו כדאי לחזור אל ראשית הפסיכולוגיה כבר ביוון העתיקה ולידתה מחדש בימינו בעת המודרנית אז מתפתחת הפסיכולוגיה כמדע עם שיטות מחקר משלו ותחומים שונים וכמובן הרבה מחלוקת ודיון על כל דבר שאפשר.
תחומי הפסיכולוגיה
כיום יש הרבה מאוד גישות בפסיכולוגיה, החל מפסיכואנליזה של פרויד וממשיכי דרכו כמו מלאני קליין ולאקאן עד לפסיכולוגיה פיזיולוגית שמתעניינת אך ורק בתהליכים במוח. תחומי הפסיכולוגיה גם הם נרחבים ביותר וכוללים בין היתר פסיכולוגיה חברתית, קוגנטיבית, ארגונית, לימודים ועוד ועוד תחומים רבים בהם ניתן ליישם את הפסיכולוגיה. התחומים השונים של הפסיכולוגיה כוללים בדרך כלל שיטות מחקר, פרקטיקטות ודרכי טיפול ופעולה שונות מאוד זו מזו. ככלל, הכיוון של הפסיכולוגיה הוא כיום הרבה יותר בתחום הביולוגי של חקר המוח או של פסיכולוגיה קוגניטבית, ותחומים כמו פסיכואנליזה לאט לאט אבל בטוח נדחקים אל מחוץ לפקולטות ללימודי פסיכולוגיה.
מחקרים בפסיכולוגיה
מחקר פסיכולוגי או ניסוי פסיכולוגי הוא דבר ידוע לשמצה במורכבות שלו. חלק גדול מידע בתחומי הפסיכולוגיה כיום מגיע מניסויים קליניים כאלו ואחרים אך מידת המהימנות של ניסויים כאלו נמצאת תחת סימן שאלה. הבעיה מתחילה בכך שאדם אינו חפץ ולכן לא ניתן לחקור אותו כמו שחוקרים בכימיה או הפיזיקה. אדם הוא גם בעל חיים מורכב הרבה יותר מאחרים ועל כן גם שיטות תצפיתיות המתאימות לחקר בעלי חיים אינן מתאימות. המורכבות של נפש האדם וההתנהגות שלו אכן מציבים אתגר קשה בפני המחקר הפסיכולוגי ואולי מסיבה זו נוטה הפסיכולוגיה בעשורים האחורנים להתייחס יותר ויותר אל התחומים הביולוגיים והקוגנטיביים ולהתקשר יותר ויותר אל מדעי המוח וההכרה שנחשבים אמפיריים יותר ומהימנים יותר, תוך שהיא זונחת כמה מתחומי הידע היותר עמומים שלה כמו הפסיכואנליזה שלעולם לא ניתן לבחון בצורה מדעית.
