מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: מחקר פסיכולוגי

מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: מחקר פסיכולוגי

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה 

כיצד נעשה מחקר פסיכולוגי?

1.       יצירת היפותזה מדעית- הנחה שעומדת בקריטריונים של בחינות והדירות ואשר יוצאת מתוך תיאוריה מדעית. אין להעדיף היפותזה אחת על אחרת (בלתי מוטה). יש לזכור שהמדע הוא מצטבר, תיאוריה חדשה צריכה להסביר את הממצאים שהוסברו ע"י תיאוריות קודמות.

  1. בדיקת ההיפותזה– בדרך כלל ע"י ניסוי, כיוון שזה מאפשר את בדיקת הקשר בין גורם לתוצאה.
  2. תצפית: נקודת התחלה למחקר יכולה להיות "תצפית ישירה": התבוננות על התופעה הנחקרת כמו שהיא.
  3. שיטת הסקר:שימוש בשאלונים או ראיונות. שיטה זו חשופה יותר להטיות (אולי אנשים מנסים להציג עצמם באופן חיובי יותר).
  4. סיפור חיים:סוג של תצפית עקיפה, ע"י השגת ביוגרפיה חלקית של אדם. (שחזור חוויות רלבנטיות). המגבלה העיקרית: הסתמכות על זיכרונות, לעיתים מעוותים או לא מושלמים.לכן, פחות יעילה לשם בחינת תיאוריה או השערה.
  5. סקירה ספרותית: סיכום מלומד של הידע הקיים בנושא מסוים. מתבצעת ב 2 אופנים: 1. סקירה נרטיבית: החוקרים הנוכחיים מתארים את המחקרים הקודמים שנעשו בנושא ודנים בעוצמת המידע הפסיכולוגי הנגיש. 2. מטה-אנליזה: שימוש בטכניקות סטטיסטיות כדי לשלב ולהסיק מסקנות ממחקרים קודמים. לשיטה זו פוטנציאל גבוה יותר להיות חסרת פניות מהסקירה הנרטיבית.
שיטות מחקר

 

מערך מתאמי

מערך ניסויי

אין תפעול או מניפולציה על אף אחד מהמשתנים.

יש תפעול/מניפולציה של אחד או כמה מהמשתנים.

כל המשתנים נמדדים (לא רק המשתנה המוסבר).

חלוקה: משתנה תלוי (מוסבר), משתנה בלתי תלוי (מסביר).

השונות במשתנים נתונה (החוקר לא יוצר אותה).

החוקר יוצר את השונות בין הקבוצות.

מאפשר לחקור  משתנים שלא ניתן לתפעל אותם (אינטליגנציה).

בקרה ניסויית: נטרול משתנים מתערבים.

ניתן להסיק על קשר כלשהו אך לא ניתן להסיק כי X גרם ל-Y.

אם שוללים הסברים חלופיים ניתן להסיק: X ß Y (לא בוודאות).

 

§         הקצאה רנדומלית- שיטה להקצאת נבדקים לקב' ניסוי וביקורת כך שלכל נבדק סיכוי זהה להיות מוקצה לכל קבוצה. מסייע בבידוד משתנה ב"ת.

§         מבנה היפותתי- מבנה שהחוקר מניח שהוא קיים אבל אין לו ביטוי תצפיתי ישיר (לדוגמא: זיכרון, מוטיבציה, אינטליגנציה).

§         משתנה- אוסף של ערכים שכולם על פני ממד אחד. בכל מערכי המחקר בודקים קשר בין משתנים.

§         הגדרות משתנים- הגדרה נומינלית (שמית)- נראית כמו הגדרה מילונית בכך שהיא מקשרת מונח אחד למונחים אחרים.  למשל: זיכרון, היכולת לשמור לאורך זמן מידע שהוצג קודם לכן. הגדרה אופרציונלית– הגדרת הדרכים שבאמצעותן נמדוד או נתפעל את המשתנה (או האופרציות שבאמצעותן המבנה ההיפותטי בא לידי ביטוי). למשל: תוקפנות נמדדת במספר החפצים ששבר אדם בפרק זמן מסוים. ההגדרה האופרציונלית מתארת למעשה את השיטה בה חוקרים את המשתנה בו מדובר.

§         תוקף- מתייחס לרמת החפיפה שבין ההגדרה הנומינלית להגדרה האופרציונלית- האם ההגדרה האופרציונלית תקפה?

  • מתאם המחקר עוסק במציאת קשר בין משתנים. אחד המדדים הסטטיסטים שמבטאים קשר הוא מתאם (r). r=0– אין קשר בין המשתנים. ככל שהמתאם בערך מוחלט גבוה יותר, כך הקשר חזק יותר. סימן המתאם (+/-) מצביע על מהו כיוון הקשר: קשר חיובי (r=1)– ככל ש-X עולה, כך Y  עולה, או להפך. קשר שלילי (r=-1)– ככל ש-X עולה, כך Y יורד, או להפך.

 

אתיקה של מחקרים בפסיכולוגיה

מחקרים בבני אדם

  • סיכון מינימאלי לאדם– הסיכונים הצפויים במחקר צריכים להיות לא יותר מאלו שאנו נתקלים בהם בחיי היומיום (בעייתי ללחץ פסיכולוגי).
  • הסכמה הנחקר לאחר ידוע– לגבי כלל היבטי המחקר העשויים להשפיע על נכונותם לשתף פעולה. הם צריכים להגיע למחקר באופן התנדבותי ושתהיה להם תמיד אפשרות לפרוש, בכל זמן שירצו. מתעוררת בעיה כיוון שיש מחקרים שחלק מהמחקר זה שהנבדקים לא יהיו מודעים לדברים מסוימים, אחרת עלולה להיות לכך הטיה על התוצאות. במקרה זה הם יקבלו הסבר בסוף המחקר.
    • זכות לפרטיות– המידע על המשתתף חייב להישאר חסוי. ניתן להציג רק נתונים כוללים שנצברו.

מחקרים בבעלי חיים:

בערך 7 אחוז מהמחקרים הפסיכולוגיים נעשים על בע"ח, חולדות וציפורים בעיקר. מחקרים אלו נעשים מתוך הנחה כי קודם כל, התנהגות החיות בעצמה מעניינת ושווה למידה. דבר שני, החיה יכולה לשמש מודל להתנהגות אנושית, כך שמחקרים על חיות יכולים לספק מידע שיכול להיות בלתי אפשרי או לא אתי לקבל מבני אדם. תהליכים המכאיבים לחיה צריכים להיות מוצדקים במונחי התועלת שתצמח מהמחקר. בנוסף, צריך להתייחס לחיות בצורה הומניטרית ולמנוע כמה שניתן את הכאב והסבל.

התחום בפסיכולוגיה

מחקר

יישום

פסיכולוגיה קלינית

מחקרים על סוגי הפרעות, על שיטות טיפול.

אבחון אישיות ואינטליגנציה, טיפול בהפרעות התנהגות, ייעוץ.

פסיכולוגיה התפתחותית (גילאי 0-5)

מחקר על התפתחות יכולות שכליות, רגשות, התקשרות, זהות אישית והפרעות התפתחותיות.

אבחון של ילדים קטנים כולל אבחון ליקויים וייעוץ למשפחות.

פסיכולוגיה חינוכית (קלינית של הילד)

מחקר על סביבת בי"ס, על ליקויים, יכולות חברתיות, רגשיות, ליקויי למידה.

אבחון והתערבות אצל ילדים ומשפחותיהם, ייעוץ לגורמים חינוכיים.

פסיכולוגיה חברתית

מחקר על שינוי עמדות, קבלת החלטות בקבוצות, השפעת יחסי כוח וכו'.

ייעוץ לחברות פרסום וארגונים בנושאים אלו- דגש על האדם בתוך הארגון.

פסיכולוגיה ארגונית

מחקר על התנהגות עובדים בארגונים, מוטיבציה לעבודה, קבלת החלטות בארגונים, תהליכי מיון ופיתוח כלי מיון.

מיון עובדים (העברת מבחנים ופירושם), ייעוץ למנהלים והכשרתם לתפקיד הניהול, קורסים לעובדים, גיבוש צוותים. מטרה: ייעול הארגון.

פסיכולוגיה קוגניטיבית

מחקר על תהליכים קוגניטיביים של תפיסה, חשיבה, זיכרון, קשב, שליטה ובקרה התנהגותית וקבלת החלטות.

פיתוח מבחני מיון, פיתוח תוכניות הדרכה בארגונים ותוכניות הוראה, ייעוץ, פיתוח ממשקי אדם מכונה (לוח בקרה במטוס).

נוירופסיכולוגיה

מחקר הבסיס המוחי עצבי להתנהגות, חקירת התנהגות חולים שיש להם פגיעה מוחית ידועה והדמיה תפקודית ומבנית של המוח.

אבחון וטיפול של חולים שההפרעה ההתנהגותית שלהם היא בעקבות פגיעה מוחית.

פסיכוביולוגיה

עוסק בחקר בין הבסיס הביולוגי להתנהגות, עיקר העבודה עם בעלי חיים.

שימוש בחיות לצורך פיתוח תרופות.

 

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: