מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: תחומי הפסיכולוגיה
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה
תחום הפסיכולוגיה: המחקר המדעי של התנהגות ותהליכים נפשיים.
דוגמאות לתחומי פסיכולוגיה שונים:
- נזק מוחי- נזק לצד ימין של המוח עלול לגרום לחוסר יכולת לזהות פרצופים, בעוד שכל שאר הדברים ממשיכים לתפקד בצורה נורמלית.
- ייחוס תכונות אופי לאנשים- אנו נוטים לייחס התנהגות של אנשים לתכונות האופי שלהם ולא למצבים שבהם אנו רואים את ההתנהגות, למרות שיכול להיות שלמצב יש משמעות מכרעת לאיך שאדם מתנהג ברגע נתון, וכמעט כל אחד אחר ינהג באותה צורה.
- שכחת ילדות- שכחה של זיכרונות ילדות (בערך לפני גיל 3), כולל אירועים משמעותיים כמו לידה של אח קטן.
- השמנה- מה מוביל אנשים לאכול כל כך הרבה? (נראה שיש קשר להיסטוריה של חסכים).
- השפעה של אלימות בתקשורת על אלימות בקרב ילדים – האם יש פורקן או הגברה של האלימות? ככל שילד יראה יותר תוכניות אלימות בגיל 9, כך יגדל הסיכוי שהוא יהיה אלים בגיל 19.
פרספקטיבות מודרניות:
- פרספקטיבה ביולוגית: המוח האנושי מכיל מעל 10 ביליון תאי עצב, בעלי מספר קישורים אינסופי ביניהם. הוא המבנה המורכב ביקום וניתן לייחס לו כל אירוע פסיכולוגי. פסיכולוגים ביולוגיים מייחסים התנהגות לאירועים כימיים וחשמליים בתוך הגוף- התהליכים הנוירו-ביולוגיים שבשורש ההתנהגות והתהליכים המנטליים. כך דיכאון הוא תופעה שנחקרת לפי השינוי הלא נורמלי ברמת הנוירוטרנסמיטרים שקשורים אליו וכד'. כך ניתן לחקור את הנזק המוחי שגורם לאי-זיהוי פרצופים, ע"י מציאת האזור באונה הימנית במוח שאחראי על כך. ניתן להסביר שכחה של זיכרונות ילדות על ידי כך שמצביעים על ההיפוקמפוס כעל חלק חשוב ביצירת זיכרונות שאינו מפותח דיו בשנים הראשונות של החיים.
- פרספקטיבה ביהביוריסטית: מתמקדת בגירויים ותגובות ניתנים לצפייה. כך, לדוגמא, ניתן להסביר השמנת יתר ע"י אכילה תלוית גירויים מסוימים, וע"י הסרת גירויים אלה או הימנעות מהם, לסייע בפתרון בעיית ההשמנה. ניתן לחקור את השפעת האלימות בתקשורת על ילדים, ע"י בדיקה של החיזוקים החיוביים והשליליים שהילדים מקבלים בתמורה לתגובה אלימה. באופן היסטורי, גישה זו אינה עוסקת בתהליכים מנטליים פנימיים, אבל יש פסיכולוגים שאינם ביהביוריסטים טהורים, אשר יתייחסו גם לדיווח מילולי של אדם על חוויותיו. למרות שיש מעט ביהביוריסטים יחסית, יש השפעה לשיטות שלהם גם היום (סקינר).
- פרספקטיבה קוגניטיבית: בדומה לקודמתה מהמאה ה-19, פסיכולוגיה קוגניטיבית עכשווית עוסקת בתהליכים מנטליים כגון תפיסה, זיכרון, הסקת מסקנות, החלטות ופתרון בעיות. בניגוד לקודמתה, היא אינה מבוססת על אינטרוספקציה. עלינו ללמוד על תהליכים מנטליים ספציפיים על מנת להבין מדוע אורגניזם נוהג בצורה מסוימת. ההתנהגות מפורשת לפי תהליכים מנטליים ולא לפי התנהגות. אנו עושים שימוש רב באנלוגיות למחשב- כך ניתן להסביר שכחה של זיכרונות ילדות-ע"י כך שהיה שינוי משמעותי בצורה שבה אנו מעבדים ומאחסנים זיכרונות במוח לאחר גיל 3. הסבר נוסף הוא בשל התפתחות יכולות שפה.
- פרספקטיבה פסיכואנליטית: שילוב של פרספקטיבה קוגניטיבית ופיזיולוגיה- מודעות, תפיסה, זיכרון, ואינסטינקטים ביולוגיים. הנחת היסוד היא שמרבית ההתנהגות מקורה בלא מודע. אנו נולדים עם אינסטינקטים, נאלצים להדחיק אותם בשל החברה, והם מוצאים את ביטויים בבעיות נפשיות, מחלות נפשיות, או יצירתיות חיובית. אנו מונעים ע"י אינסטינקטים חייתים (מין ותוקפנות). עפ"י פרויד, ניתן לפרש התנהגות אלימה של ילדים על ידי אינסטינקט מולד.
- פרספקטיבה פנומנולוגית: מקושרת לפסיכולוגיה חברתית– כיצד אנו תופסים, מפרשים ומבינים את העולמות החברתיים שלנו. כתורת אישיות מדובר באסכולה ההומניסטית- הדגשת המייחד והמבדיל אל האדם הבריא והשפוי מהחיה ומהאדם החולה נפשית. המוטיבציה של אדם היא גדילה והגשמה עצמית ולא אינסטינקטים חיתיים. גישה זו קשורה יותר לאומנות ולספרות מאשר למדע. תרומתם הגדולה ביותר היא לתורות האישיות.
