תולדות האמנות – סיכום: אמנות יוון העתיקה
יוון העתיקה
רקע כללי: ההיסטוריונים מחלקים את התפתחות התרבות היוונית והאמנות ביוון העתיקה לתקופות על פי שלבי ההתפתחות האמנותית והפוליטית: התקופה הגיאומטרית, התקופה הארכאית, התקופה הקלאסית והתקופה ההלניסטית.
התקופה הגיאומטרית – התקופה הגיאומטרית באמנות יוון העתיקה היא עדיין תקופה של התגבשות השבטים היוונים לאומה אחת. הסגנון האמנותי בתקופה זו חמור ומורכב מעיטורים גיאומטריים, בתחילה היו העיטורים מופשטים ובשלב האחרון מופיעות דמויות אדם ובעלי חיים. בתקופה זו יוצרים היוונים חפצים שימושיים – כלי חרס, וחפצים יומיומיים.
התקופה הארכאית – בתקופה הארכאית, המאה ה-8 לפנה"ס, מתחילה יוון להקים מושבות במצרים, באסיה הקטנה ובדרום איטליה. ומפתחת את קשריה המסחריים עם ארצות אלה. כך מכירים היוונים את התרבות המזרחית שהשפיעה רבות על תרבותם ואומנותם.
התקופה הקלאסית: התקופה הקלאסית היא תור הזהב של האמנות היוונית. בתקופה זו האמן היווני הצליח להגיע לשלמות מבחינת הסדר, הצורה הפרופורציות הנכונות בכל ענפי האמנות : הציור, הפיסול והארכיטקטורה. שלמות זו נחשבת לאחת מנקודות הפסגה בתרבות האירופאית.
בין התקופה הקלאסית באמנות יוון העתיקה לבין התקופה ההלניסטית ניתן לדבר על תקופת ביניים של התקופה הפוסט-קלאסית\קדם הלניסטית.
התקופה ההלניסטית: בשנת 330 לפנה"ס ניצח אלכסנדר ממקודון את דרייבש מלך פרס, ניצחון המרחיב את האימפריה היוונית עד להודו, שם נפטר אלכסנדר.
עם מותו מתחלקת הממלכה היוונית לשלושה חלקים: 1. אדמת יוון 2. אזור מצרים 3. אזור אנטיוכיה (סוריה). היוונים הכובשים שאפו להפיץ את דתם, שפתם ותרבותם בארצות המזרח, התוצאה הייתה שילוב של אלמנטים יווניים עם אלמנטים מזרחיים, שילוב זה מכונה הלניזם ומכאן התקופה ההלניסטית.
