ספר בראשית, די בפשטות, הוא כעין פרולוג לכל קיומו של האדם וההיסטוריה של המין האנושי. הוא מה שקרוי בספרות האקספוזיציה, תיאור נקודת המוצא של כל מה שיבוא לאחר מכן.
כידוע לכולם, החלק הראשון של ספר בראשית מתאר את הדרך בה נוצרה המציאות הפיזית של העולם – כיצד נברא, כיצד נוצרו השמיים והארץ, החיות, העצים וכמובן גם האדם. בשלב השני פונה ספר בראשית אל מהות קיומו של האדם. לאחר שהובהרה בעצם נקודת המוצא הפיזית אונטולוגית פונה התנ"ך אל הבהרת תנאי קיומו של האדם ועל כן אין פליאה שניתן למצוא בארבעת הפרשיות שלאחר פרשת הבריאה מוטיבים ותמות אקזיסטנציאליסטיים פילוסופיים.
מיד לאחר תיאור בריאת העולם והאדם מביא לנו התנ"ך את סיפור גן-העדן וגירושו של האדם ממנו. סיפור זה הוא סיפור החטא הקדמון שהיה לסיפור מכונן הן בעבור היהדות והן בעבור הנצרות והוא בא להסביר את מציאות חייו המוגבלת של האדם, את הסיבות למאבקו בקיומו ואת קוצר ידיעתו. כמו כן הוא מסביר את מותר האדם מן הבהמה דרך המודעות העצמית שמתנתקת את האדם מן ההרמוניה עם הטבע, עם אלוהים ועם קיומו שלו דרך החטא הראשוני שגורר חיים שלעולם לא יוכלו להיות שלמים ויהיו כרוכים תמיד בהתמודדות.
מיד לאחר סיפור הגירוש מגן העדן מביא ספר בראשית את סיפור קין והבל. סיפור קין והבל הוא למעשה ההדגמה המיידית של תוצאות חטא האכילה מפרי עץ הדעת טוב ורע, תוצאות של תחרות בין בני-אדם, קנאה, עבדות ליצרים ומסקנת ה"לפתח חטאת רובץ".
סיפור המבול שבא לאחר סיפור קין והבל הוא הסיפור המכונן של הצדק האלוהי – החוטאים סופם למות והצדיקים סופם שיקבלו את גמולם – סיפור יסוד של תיאולוגיות רבת ובעיקר תיאולוגיות מונותיאיסטיות. סיפור זה גם ממחיש את הארעיות של הכל, את חוסר אונותו של האדם כנגד איתני הטבע והביטחון שיכול להמצא לו רק דרך מעשים טובים.
הסיפור האחרון מבין ארבעת הסיפורים המכוננים של ספר בראשית הוא סיפור מגדל בבל. מגדל בבל מסביר את ריבוי השפות והעמים אך במובן עמוק יותר, כפי שמראה ז'ק דרידה, הוא סוגר את הנרטיב של אי-שלמותו של האדם, חוסר היכולת להגיע להבנה מלאה ומוגבלות הקיום שלו.
המשמעות הפילוסופית של סיפור גן העדן
המשמעות הפילוסופית של סיפור קין והבל
המשמעות הפילוסופית של סיפור נח והמבול
המשמעות הפילוסופית של סיפור מגדל בבל
בטח יעניין אותך גם:
סיפור הבריאה התנ"כי, התיאוריה המדעית וסצנה הוליוודית אחת שמגשרת בניהם
