מקס וובר על הבירוקרטיה
ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים
התקופה שבה מנסח מקס וובר את רעיונותיו אודות הבירוקרטיה היא אורבניזציה, המעבר מהמהפכה התעשייתית למודרנה הוא הבסיס לכתיבתו. הנקודה שחוזרת אצל וובר היא שכחלק מהמעבר למודרנה יש רצון לרציונאליות, בני האדם צריכים לשאוף לכך.
מטרתו של וובר להציג את הטיפוס האידיאלי של הבירוקרטיה, כוונתו היא לטיפוס טהור ולא לאידיליה. וובר דיבר על 3 סוגי סמכות: דתית, כריזמטית ורציונאלית. במאמר זה הוא מדבר רבות על הארגון המדינתי, ארגון זה שואב את סמכותו מרציונאליות, אנחנו מקבלים אותה כיוון שהיא תהיה הכי טובה לחברה. וובר טוען שיש כמה דרכים לניהול חברה והיעילה ביותר היא הבירוקרטיה.
"כלוב הברזל" – כל ארגון פועל בתוך סביבה שמייצרת כלפיו אילוצים, הסביבה היא מודרניזציה והאילוץ הוא השאיפה לרציונאליות ולכן הדגם שמתפתח הוא בירוקראטי. הסביבה מציגה אילוצים אובייקטיבים (כלוב הברזל, בתוכם הארגון כלוא) אילוצים אלו הם יעילות ורציונאליות. טענתו של וובר היא שהדגם הכי רציונאלי הוא הבירוקראטי ולכן בעתיד הארגונים יהיו בירוקראטיים. וובר מציע את דגם הבירוקרטיה וטוען שבתוכו תתעצב דמות הפקיד (נקודה זו מקבילה לכל המאמרים שבהם למדנו שהחברתי משפיע על היחיד, הארגון מעצב צורות חשיבה מסוימות והאדם מתכנן את החשיבה החדשה אצל אנשים).
מאפייני הבירוקרטיה על פי וובר – התרגום המקובל לבירוקרטיה הוא שלטון שולחן הכתיבה
בירוקרטיה – צורת ניהול המתבססת על חוקים ותקנות, הסמכות מוגדרת בצורה ברורה ומחולקת לתפקידים רשמיים שונים, ישנם כללים המגדירים את אופי הסמכות המוקצית לתפקידים השונים. הפקידים הם אנשים שעברו הכשרה מתאימה לכך.
א. מבנה היררכי – ישנם דרגים מאוד ברורים, ההיררכיה חשובה בכדי שהנשלטים/האנשים יידעו לאן הם יכולים לפנות.
ב. תיעוד בכתב – לשימור הידע, פיקוח, מנהלים יכולים לפקח על משרדם בצורה הטובה ביותר.
ג. הפרדה בין הבית לעבודה – עיסוקם הוא ללא משוא פנים, אין העדפות.
ד. התמקצעות – יצירת הפקידות כמקצוע, זהו עיסוקו היחיד של הפקיד המקצועי.
ה. ניהול על פי חוקים ניתנים לחישוב – יש מידע והכרות עם מערכת הפעולה של הארגון והמערכת.
הפקידות כמקצוע – בעבר, ברוב המקומות הפקידים "קנו" את משרותיהם או בכסף או בקשרים פוליטיים, המשרות הפקידותיות ניתנו מלמעלה, לעיתים כטובות הנאה ולעיתים לבעלי ברית פוליטיים. במודרנה מתקיים קונספט "ניהול נאמן תמורת קיום מובטח" הנאמנות מכוונת לארגון, למערכת ולכן הניהול יהיה כמה שיותר רציונאלי, כיוון שהארגון הוא רציונאלי. הקיום המובטח מתייחס למשכורת קבועה. יש הפרדה ברורה בין הנכסים הציבוריים לפרטיים ויש אמון בפקיד שינהג בצורה רציונאלית.
מאפייני הפקיד –
א. הערכה חברתית – גבוהה, הם מגיעים ממעמדות גבוהים, יש להם תעודות כסמל סטאטוס. בתקופתו של וובר במדינות הנשלטות ע"י אחרות (קולוניות) מעמד הפקידים יותר נמוך מבמדינות יציבות.
ב. מינוי או בחירה – ישנן 3 דרכים להגיע לתפקיד פקידותי: 1. מינוי ע"י שליט 2. מינוי ע"י המונים 3. מינוי ע"י רשות. ברגע שהרשות היא שממנה את הפקיד נאמנותו תהיה נתונה לארגון, הפקיד נאמן למערכת, לרשות העליונה.
ג. קביעות
ד. משכורת
ה. פרנסה
ו. קריירה/ותק
נקודות ג'-ו' אמורות להוות תמריץ לפקידי המדינה בכדי שלא ייקחו שוחד, הם צריכים לקבל שכר טוב כדי שישארו נאמנים למערכת. לפקיד יש עתיד בארגון, הוא יודע שיש מסלול קריירה ברור והוא יודע מה יש לעשות בכדי להתקדם. גם הוותק מספק לפקיד תוספת שכר. כל אלו מעניקים לפקיד אוטונומיה מהחלטות ושיקולים זרים.
התפתחות הבירוקרטיה –
- זהו צורך בסיסי במדינה מודרנית, דברים רבים הם תחת אחריותה של המדינה, ככל שהיא נהיית ריכוזית היא צריכה לנהל יותר מוסדות. הדרך היחידה לנהל אותם היא בירוקרטית.
- קיום של משק ממון – יש סחר חליפין בכסף, רק כשקיים משק ממון אפשר לערוך תקציב שיטתי, הוא מאפשר לפקידי הבירוקרטיה לתכנן לעתיד – תנאי זה הוא הכרחי לקיום בירוקרטיה.
- התפתחות אמצעי התקשורת – התאום שהוא נגזרת שלהם מאפשר פיקוח וריכוזיות של המדינה על היחידות השונות בה.
יתרונות הבירוקרטיה – הבירוקרטיה יותר יעילה, הפקידים נאמנים רק למערכת והם עובדים בצורה מדויקת, כעת הם פועלים בשירות המדינה בלבד.
