מבוא לסוציולוגיה: מושגים מרכזיים

מבוא לסוציולוגיה: מושגים מרכזיים

ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים

1. דמיון סוציולוגי: מושג שטבע ס. רייט מילס, סוציולוג אמריקאי. המשמעות היא היכולת לקשור את הביוגרפיות של הפרטים בחברה לתהליכים הפוליטיים, כלכליים, מדיניים וכו' שבו הם חיים. הסוציולוגיה קושרת את המבנה החברתי, הסדר החברתי וההקשר ההיסטורי כמעצב את עולמם של הפרטים- מהלך חייהם, בחירותיהם שאיפותיהם וכיוצ"ב. 4 מאפיינים: הזרה, אי- נכבדות, קוסמופולוטיות (גרעין אוני' לכל אזרחי העולם), יחסיות (כל חברה בפני עצמה).
2. האישי (הביוגרפי) והפוליטי (ההיסטורי): הסוציולוגיה כמדע, קושרת את כלל הביגרפיות של האנשים החיים בחברה מסויימת בזמן מסויים לתהליכים ההיסטוריים המתרחשים בקונטקסט בו הם חיים. מחקר סוציולוגי איכותי יבחן תמיד את החברה בראי התקופה והתהליכים המדיניים, כלכליים, אקולוגיים, וכו, ויבחן כיצד אלה משפיעים על בני האדם החיים בחברה.
3. צומת שלוש המהפכות: המהפכה המדעית, המהפכה התעשייתית והצרפתית, אשר הביאו להתפתחותה של הסוציולוגיה. המהפכה המדעית תרמה להתפתחות דפוסי מחשבה ומחקר מדעיים, והמהפכות התעשייתית והצרפתית הביאו לשינוי חברתי ולעצם הצורך לחקור את החברה ולמצוא פתרונות לארגונה.
4. סוציולוגיה כצורה של תודעה:  מדובר ביכולת לראות להטיל ספק במובן מאליו, לשאול שאלות לגבי הסדר החברתי. תודעה סוציולוגית מבקשת לראות מעבר לקיים, ולהבין שלפעילויות חברתיות יש משמעות שלעיתים אינה נגלית בחיי היום- יום. זהו חיפוש "השלד" של הבנין: מה עומד מאחורי המבנים החברתיים וכיצד נוצרו?
5. חברה לעומת חברתי: חברה היא סכום של מפגשים חברתיים, כלומר מערכת של יחסי גומלין, הסדרים חברתיים. לא ניתן לקבוע מספרית כמה אנשים מהווים חברה, אלא להגדיר כי היא יכולהלהיות כאשר היא מתקיימת כישות עצמאית וניתן להשוותה לחברות אחרות.  בעוד פעולה חברתית היא פעולה הדדית שהפרטים בחברה מכוונים אלה כלפי אלה. כלל האינטראקציות בין הפרטים בחברה הן המרכיבות אותה והן החומר למחקר הסוציולוגי.
6. הזרה של פרספקטיבה: היכולת להסתכל באור חדש ואובייקטיבי על דברים מוכרים שהם כביכול מובנים מאליהם. המחקר הסוציולוגי הופך את המוכר לזר בכך שהוא מנתח אותו בכליו המדעיים מבלי להניח מראש הנחות חגביו, ולומד עליו דברים מוחלטים. הסוציולוג מפשיט המעטה היומיומי, ומגלה את השלד של הסדר החברתי.

פונקציונאליזם

1. עובדה חברתית: מרכיב של החברה כפי שתיאר אמיל דורקהיים. באמצעותה הפרטים בחברה מארגנים את חייהם בשלושה היבטים- אופני פעולה, חשיבה ורגש. העובדה החברתית מתאפיינת בחיצוניות לאדם- היא היתה קיימת לפניו ותמשיך גם אחריו; בכפייה– הנורמות בחברה נאכפות ע"י סנקציות פורמאליות ולא פורמאליות; ובכלליות– בעלות תוקף חברתי כולל ובהקשר החברתי בלבד.
2. פונקציה: השלכותיו של דפוס חברתי כלשהו על החברה. לכל מבנה חברתי יש תפקיד, הוא קיים ע"מ לשמר את הסדר החברתי ולכן הוא גם הכרחי. הגישה הפונקציונאליסטית בוחנת כל מרכיב בחברה לפי תרומתו לה, התפקיד שהוא ממלא. לכל מוסד חברתי יש פונקציות גלויות, אלה שברור לכל שהן תפקידו של המוסד, וכן פונקציות סמויות, שהוא לא מכוון אליהן אך הן גם תורמות לשימור הסדר החברתי. התפתחויות נוספות של הגישה מסבירות סטיות כדיס- פונקציות, שגם להן יש ערך כמו הגדרת הגבולות של הפעולה.
3. מערכת: אמיל דורקהיים מתאר את החברה כמערכת בעלת צרכים. המוסדות החברתיים השונים הם פונקציות העונות על הצרכים הללו. לכן מחקר סוציולוגי פונקציונאליסטי יבחן כל עובדה חברתית בהקשר של תפקידה בשימור הסדר החברתי, על איזה צורך של המערכת היא עונה.
4. 10.  תודעה קולקטיבית: סל העובדות החברתיות המשותפות לכל בני חברה מסויימת. דירקהיים רואה בחברה מערכת שיש לה ערכים והנחות יסוד משותפים, דרכי פעולה מקובלות, אלה הם גבולות הסדר החברתי וזהו המצע המשותף עליו הם פועלים וללא קיומו לא תתאפשר סולידריות.

11. חלוקת עבודה: החלוקה הפנימית בתוך החברה אשר נועדה לבסס את התלות של כל הפרטים בה אלה באלה. חלוקה זו מאפשרת את הסולידריות האורגנית, המנגנון המאפשר לכל בני החברה לחיות יחדיו על אף שהם שונים זה מזה ובזכות כך. לכל פרט יש תפקיד, האחרים תלויים בו שיבצע אותו והוא תלוי בכל האחרים לצרכיו השונים. האופה צריך את הבנקאי שינהל את הכסף שלו, והבנקאי צריך את האופה כדי לאכול לחם.

12. אנומיה (התאבדות אנומית): לפי מחקרו של אמיל דורקהיים על התאבדויות, הסיבה להתאבדויות בעידן המודרני היא חוסר פיקוח חברתי. האחוז הגבוה ביותר של התאבדויות היה בקרב גברים שהיו "לבד"- בלי פיקוח צמוד של אישה, כנסייה וכו'. האדם זקוק להיות חלק ממערכת רחבה אך אנשים אלו היו במצב של אנומיה- בלבול וחוסר קשר עם החברה.

13. סולידאריות אורגאנית/ מכאנית: סולידריות חברתית היא "הדבק" שמחזיק יחד את החברה. בחברה הכפרית בעבר היתה סולידריות מכנית, כלומר כל הפרטים היו דומים זה לזה, עשו את אותם הדברים וחיו ובאותו אופן. מכאן נבעה הזדהותם אלה עם אלה וכך נשמר הסדר החברתי. כשזה השתנה, נוצרו תפקידים שונים לפרטים בחברה, והיא התפתחה למצב של אורגניזים בעל איברים שונים עם פונקציות שונות התלויים אלה באלה. כך התבססה הסולידריות האורגנית- החברה נשארת כגוף אחד משום התלות של הפרטים בחברה אלה באלה על אף השוני בינהם ובזכותו.

1. 14.  פיקוח חברתי: אמצעים שבהם החברה מעודדת ציות לנורמות. באמצעות מערכת החיברות, הפרטים בחברה לומדים ומפנימים את כללי ההתנהגות שבה. באמצעות מנגנון הפיקוח מתאפשרת אכיפה של החוקים והנורמות, אם באמצעים פורמאלים (עונשים) או בלתי פורמאלים- לעג, צחוק, נידוי וכו'.

15. סו ג'נריס: החברה גדולה מסך אבריה. משמעות ייחודית. מושג זה משמש ע"מ להסביר עובדה חברתית, בכך שהיא מורכבת מעובדות חברתיות אחרות, ולכל אחת משמעות משל עצמה.

קונפליקטואליזם

16. תודעה כוזבת: תודעה הכוללת את ההשקפות האידיאולוגיות שיוצרת הבורגנות. אלה מתבטאות במבנה העל התרבותי. הפרולטריון מאמץ תודעה זו כאמת ובכך משרת את האינטרס של הבורגנות לשעתק את מעמדה ביחסי הכוח. מרקס טוען כי זה מסמא את עינהם של הפועלים וגורם להם להאמין שאם יעבדו יותר קשה יהיה להם יותר טוב. פיתוח של תודעה מעמדית היא שתוביל למהפכה, כשיתאחדו פועלי העולם ויכירו באינטרס המשותף שלהם.

17. אידיאולוגיה: בניגוד לגישה המטריאליסטית לפיה החומריות מעצבת את הסדר החברתי. הגישה האידיאליסטית מאמינה שרעיונות הם שמעצבים את פני החברה.

18. דיאלקטיקה מטריאליסטית: דיאלקטיקה היא תהליך רוחני של התפתחות היסטורית לפי הגל. פרייבך יצא כנגד גישה זו והעמיד אנטיתזה: הקיום האנושי אינו רוח, אלא חומר. מרקס יצר סינתזה ופיתח תיאוריה הבוחנת את היחסים החברתיים ותהליכים היסטוריים סביב גורמים חומריים כלכליים: איך אופני היצור והשליטה הכלכלית הם ההסבר לכל סדר חברתי.

19. מעמד: אופן שבו ניתן לחלק את החברה. לפי גישת הקונפליקט, יש מעמדש שליט, של בעלי אמצעי היצור, ומעמד כפוף של חסרי אמצעי היצור . מרקס מדגיש אתץ יחסי הכוח בין המעמדות וטוען שמעמד הבורגנות מנצל את המעמד הנמוך לטובת האינטרסים שלו ומשליט הגמוניה ע"מ לשמר את יחסי הכוח.

20. אופן ייצור: הצורה שבה מתארגנת החברה, הסדר החברתי בכל תקופה הוא תלוי באופן שבו מתנהל היצור. בתקופה הפיאודלית אופן היצור צמיתים ופיאודלים, תעשייה חקלאית של פיאודלים המתבצעת באמצעות צמיתים, ובחברה המודרנית יש תעשייה של בורגנות שמתבצעת באמצעות הפרולטריון. בסדר החברתי הקומוניסטי שמציעים מרקס ואנגלס לא תהיה בעלות על אמצעי יצור ולכן לא יהיו מעמדות.

21. יחסי ייצור: יחסי הכוח בחברה בין בעלי אמצעי הייצור לחסרי אמצעי הייצור.

22. אמצעי ייצור: הטכנולוגיה בה משתמשים ליצור. התפתחויות טכנולוגיות יוצרות סדר חברתי כי הן משפיעות על אופן הייצור.

23. מבנה על (אידיאולוגי): כל המאפיינים התרבותיים והפוליטיים של החברה- דת, משפחה, חינוך, מדע מדינה וכו'. כל המוסדות האלו משקפים את יחסי הכוחות הכלכליים בין בעלי אמצעי היצור לחסרי אמצעי היצור ומשמשים לשעתוק ההגמוניה והסדר החברתי של יחסי הכוחות.

24. מבנה בסיס(חומרי): לפי מרקס, כל התשתית של החברה מאורגן לפי אופן היצור. הבסיס של החברה הוא מלחמת המעמדות, קונפליקט בין בעלי אמצעי היצור לחסרי אמצעי היצור.

25. הומו-פאבר: האדם היצרי, היצרן. האדם מטבעו הוא יצירתי ויצרני ומעריך את עצמו לפיכך. הקפיטלזם שולל את חדוות הייצור ממנו ויוצר ניכור בינו לבין התוצר.

1. 26.  פטישיזם של הסחורות: הענקת משמעות חברתית אדירה לסחורות. אובססיה למוצרים שנוצרת ע"י הקפיטליזם. כ"א שואף לסחורה טובה יותר והופך סחורה בעצמו שיש לה תג מחיר.

27. ערך עודף: לפי מרקס הערך של מוצר אמור להיות העבודה שהושקעה בו. אבל מחירו גבוה יותר וזהו הערך העודף שמשלשלת הבורגנות לכיסה. היא קובעת את הערך העודף וכך משמרת את יחסי הכוחות החברתיים.

28. ההוויה קובעת תודעה: ע"פ מרקס המציאות קובעת את אופני החשיבה בגלל ההגמוניה לעומת וובר שאומר שזה דו כיווני.

29. משמעות/הבנה (verstehen): החברה היא תוצר של פרשנות החברים בה אותה.

30. פעולה חברתית (אמוציונאלית, מסורתית, רציונאלית ביחס לערך ורציונאלית אינסטרומנטלית): וובר מחלק את הפעולות אשר מבצעים בני אדם לארבעה סוגים. אמוציונאלית היא פעולה המונעת מרגשות, אינסטינקטים והאדם אינו נותן את דעתו עליהם. פעולה מסורתית היא כזו שהאדם עושה משום שהיא נורמה חברתית. פעולות ראציונאליות הן כאלה שהאדם מבצע מתוך התחשבות בתוצאותיהן, אם בהקשר ערכי, הזדהות עם אידיאל כלשהו, ואם בהקשר אינסטרומנטלי, ע"מ להשיג מטרות. פעולות שנוקטות באמצעים הטובים ביותר להשגת המטרה מבלי להתחשב בערכים "שכחו את גלימת הנזירים".

31. אתיקה פרוטסטנטית: אופן ההתנהלות הפרוטסטנטי בו האדם שואף להצליח. הדבר נובע מהתיאולוגיה, לפיה היחס להצלחה ולרכוש הבטאת את הקשר של הפרט עם האל- מי שהאל בוחר בו יצליח. לכן האתיקה מצדדת בעבודה קשה וברדיפה אחר הצלחה, צבירת הון והשקעתו לטובת הצלחה נוספת. עצלות ונהנתנות נתפסות באור שלילי ביותר.

32. רוח הקפיטליזם: האידיאולוגיה של הקפיטליזם. וובר בוחן את ההשפעה של התיאולוגיה הפרוטסטנטית על אופן ההתנהלות, האתיקה. אתיקה זו משפיעה על האידיאולוגיה של הקפטילזים וחוזר חלילה. רוח הקפיטליזם מעודדת הצלחה כלכלית, קריירה והתפתחות כערכים בפני עצמם.

33. תודעה קובעת הוויה:

34. כלוב הברזל: המצב שנוצר כתואה מהתהליך החילון של האתיקה הפרוטסוטנטית- נותרה הרדיפה הראציונאלית אחרי הצלחה באופן עוור, כערך בפני עצמו. זה עומד בסתירה לקיום של האדם, לפי וובר, כיצור פרשני המחפש משמעות. "מקצוענים חסרי רוח ונהנתנים חסרי לב"

מונחים מהאתיקה הפרוטסטנטית:

35. אסקזה: סגפנות. התיאולוגיה הפרוטסטנטית יוצאת כנגד נהנתנות, עצלות ורדיפת עושר. היא מקדשת את העבודה הקשה, הימנעות מתענוגות. בעוד הקתוליות ריכזה הון בידי הכנסיה, הרפורמציה הפרוטסטנטית משנה את התפיסה לרכוש והוא נתפס כאינדיקציה ליחס בין האל למאמין.

36. פרה דסטינציה: האמונה שהכל נקבע מראש. הפרוטסנטי מאמין שאלוהים או שבחר בו או שלא, ואם כן אז הוא יצליח בחיים. מכאן שהפרט שואף להתקדם ולהצליח ע"מ לגלות מה גורלו. ההצלחה הזו היא בד"כ בתחום הכלכלי, קריירה. הפרט צריך להתמקצע במה שהוא הכי טוב בו, קרי, מה שהוא הכי מצליח בו.

אינטראקציה סימבולית

37. הצגת עצמי: כשאדם מגיע לסיטואציה הוא מנסה ליצור רושם של עצמו

38. ניהול רושם: מכלול הסמלים שאדם משתמש בהם ע"מ לייצג את עצמו בזמן אינטראקציה חברתית. הדבר כולל את הסמלים שהאדם נותן, אלה שבשליטתו והוא בוחר להשתמש בהם ע"מ ליצור רושם מסויים (אופן לבוש) ואת הסמלים שהוא מפיץ, אלה שאינם בשליטתו (מבטא). הגבול בינהם אינו ברור כי יש אנשים ששולטים גם במה שנתפס כסמלים שהם מפיצים.

39. הגדרת מצב: המציאות אינה אובייקטיבית אלא תוצר של פרשנות הפרטים את הסיטואציה בה הם נמצאים. בכל סיטואציה חברתית, מתנהל משא ומתן מתמיד בין המשתתפים במטרה ליצור בסיס לפעולה משותפת, חברתית. מכאן שמבנה חברתי הוא דבר ארעי, התלוי כל הזמן בהגדרת המצב.

40. הצלת פנים: מנגנון לתקן פגיעה בהגדרת המצב. אם מישהו מנהל רושם מסויים ואז עושה משהו שפוגע ברושם, הוא עושה פעולות ע"מ לתקן את המצב ולהציל את הרושם.

41. אינטראקציה/סיטואציה: מצב שבו פרטים נפגשים ויוצרים הגדרת מצב

42. סמלים: הכלים ליצירת רושם. מה שהאדם משדר לגבי עצמו ויש להם משמעות תרבותית. יש סמלים שהאדם נותן ואלה שהוא מפיץ.

43. המודל הדרמטורגי: כל העולם במה וכולנו לובשים מסכות. לפי מודל זה של ארווין גופמן, הפרטים בחברה מציגים דמויות ותפקידים לפי הסיטואציות בהן הם משתתפים.

44. קדושת האינטרקציה: הסטטוס קוו השורר בקרב הפרטים המשתתפים באינטראקציה. אמנם לכל אחד יש אינטרסים שהוא רוצה להשיג מהאינטראקציה אבל לכולם יש את האינטרס המשותף לפי יש לקיים את האינטראקציה. זה התנאי לקיומה.

גישה הבנייתית

45. מיסוד: תהליך שבו פעולות גומלין בחברה הופכות כללים ועובדות חברתיות. מתחלק ל4: השתגרות, מיסוד עוברי, אובייקטיביזציה והפנמה+החצנה.

46. אוביקטיביזציה: תהליך הפיכת כללי ההתנהגות לעובדות אובייקטיביות. אם בתהליך היצירה של התרבות הם כללים מוסכמים אך ידוע מקורם, כלומר הפרטים יודעים שגם היתה אופציה אחרת, אזי שבתהליך האובייקטיביציה הם הופכים לאמת. כשחברים חדשים בחברה עוברים סוציאליזציה אליה, הם מפנימים את הכללים הללו כעובדות, ואז מחצינים אותם, כלומר מקיימים אותם מבלי להטיל בהם ספק.

47. הפנמה: קבלה של נורמות חברתיות כאמיתות מוחלטות בתהליך החיברות. זו הפנמה מאוד עמוקה ואמיתית ההכרחית להשלמת תהליך המיסוד של הנורמות החברתיות.

48. החצנה: שימוש בנורמות החברתיות כאמיתות כתוצה מתהליך החיברות. ככה תהליך המיסוד מושלם- הנורמות הופכות למובן מאליו והמציאות נתפסת כנכפית מבחוץ, על אף שהיא תוצר חברתי אנושי.

49. פרשנות: נורמות רבות אינן נאמרות באופן מפורש אלא נתפסות כמובן מאליו. מצד אחד מדובר בדברים הקוהרנטים בחברה אך מצד שני כיון שאין עוסקים בהם, הם נתונים לפרשנות. פרשנות זו משתנה באופן תהליכי וכך החברה משתנה ומתפתחת. זאת בניגוד לגישות אחרות, בעיקר הקונפליקטואליות, לפיהן שינוי נובע ממהפכה או נהירת ההמונים אחרי ישות כריזמטית.

50. קטגוריה חברתית/תרבותית:

51. סוציאליזציה: תהליך חיברות. זה התהליך בו מפנימים הפרטים החדשים בחברה את הנורמות וכללי ההתנהגות. תהליך זה מתבצע אצל ילדים בעיקר באמצעות המשפחה, מערכת החינוך וכו'. אצל מהגרים לדוגמא, גם יש מוסדות המשרתים מטרה זו- אולפן, מרכז קליטה וכו'. בתהליך זה פעולות שאינן נורמטיביות מקבלות תגובה של סנקציה, התוחמת את ההתנהגות הרצויה עבור הפרט העובר חיברות.