מבוא לסוציולוגיה: דורקהיים על התאבדות
ראה: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים
מחקר קלאסי שמסביר את הכוח ההסברי והאתגר שהסוציולוגיה לוקחת על עצמה הוא המחקר של דורקהיים על התאבדויות. * דורקהיים הוא האדם הראשון שהחזיק במשרת פרופסור לסוציולוגיה.
במחקר על התאבדויות דורקהיים מסמן את הדרך והאתגר של הסוציולוגיה. הוא לוקח נושא שהוא מאוד אישי (אם אדם חושב להתאבד הוא לא משתף אחרים, והוא בד"כ מבצע את האקט לבד). כאשר אנחנו מדברים על התאבדויות אנחנו חושבים במונחים פסיכולוגיים לחלוטין, כשאנחנו מציעים הסברים למצבים של התאבדות הם בד"כ הסברים אישיים פסיכולוגיים.
השאלה : מדוע הסוציולוגיה צריכה להטריח את עצמה ולנסות להסביר את התופעה שהיא מאוד אישית?
אם אנחנו יכולים להציע סוג של הסבר שהוא חברתי סוציולוגי לתופעה שנתפסת כמשהו שהוא כל כך לא חברתי, זה נותן למדע הסוציולוגיה כוח מאוד חזק. זהו מחקר שהיה מכונן בסוציולוגיה.
דורקהיים לקח מחברו, גבריאל טרט, ראש המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של צרפת נתונים של פטירה. בנתוני המוות בעבר היה רשום: מין, מי לקח אחריות על הקבורה (כומר רב וכו'), אם יש משפחה וילדים, ממה הוא מת.
באמצעות הנתונים האלו דורקהיים הצליח להפריד את אלו שסיבת המוות שלהם הייתה התאבדות. הוא לקח את כל הנתונים והסתכל מה מאפיין את נתוני ההתאבדויות.
ההתאבדות שדורקהיים חקר היא התאבדות אינדיבידואלית (יותר קרובה לסוג של התאבדות אגואיסטית), התאבדות מטעמים אישיים. הוא גילה שיש הבדלים ברמת ההתאבדויות בכל אחת מהקטגוריות : דת, מין, מצב משפחתי (נשוי, ילדים וכו').
דורקהיים ניסה לחשוב מה משותף לכל המאפיינים האלו והגיע למסקנה שיש קשר בין "סולידריות חברתית", כלומר מידת המעורבות של האדם בחברה, לבין הסיכוי שהוא יבחר להתאבד. יכול להיות שבכל קבוצה יש כמות של אנשים עם בעיות פסיכולוגיות שיגרמו להם לחשוב להתאבד, ובקבוצות מסוימות יתאבדו יותר או פחות, והדבר שיקבע את כמות ההתאבדויות היא מידת הלכידות החברתית.
הפרוטסטנטים הם בעלי דת שהיא יותר "פרטית", כלומר מבחינה דתית היהודים והקתולים הרבה יותר מחוברים דרך הדת לאיזו שהיא ניקבה חברתית. הדת שלהם מאלצת אותם להיות באיזה שהוא קשר עם החברה שלהם. על כן, ישנה נטייה בקרב הפרוטסטנטים להתאבד יותר מבני דתות אחרות.
היבט שני של הסולידריות – נשים מקושרות הרבה יותר לקהילה מאשר גברים. מי שנשוי יש לו סולידריות חברתית "יד שנייה" הוא מחובר לקהילה דרך האישה /המשפחה. לכן גברים מתאבדים יותר מנשים, מכיוון שהנשים יותר מעוגנות בחברה. לכן גם גברים נשואים מתאבדים פחות מרווקים מכיוון שהם יותר מעורבים בחברה בזכות האישה.
דורקהיים מעלה השערה על קשר בין שתי תופעות שהן תופעות חברתיות האחת התאבדות והשנייה סולידריות.
כיצד ניתן לבדוק את הקשר הזה?
דורקהיים מתייחס רק לתופעה של אדם שמתאבד לבדו. כאן דורקהיים מרחיב את המחקר שלו, הוא בונה קונוס גדול יותר של נתונים ממחקר היסטורי רחב מאוד.
הוא מרחיב את התמונה מעבר לנתונים הסטטיסטיים, ושואל שאלות על סוגי התאבדויות שונות ועל הקשר שלהם לסולידריות חברתית.
קודם כל דורקהיים ממפה את התופעה של התאבדויות:
התאבדות אגואיסטית– מתרחשת כאשר הלכידות החברתית נמוכה, הפרט לא מרגיש חלק מהחברה הוא לא מרגיש מחויבות לאחרים , הוא לא חושב כיצד תשפיע פעולתו על האחרים. התאבדות ממניעים אישיים פרטיקולאריים.
התאבדות אלטרואיסטית– מתרחשת כאשר יש גיבוש יתר של הפרט בחברה אין הבדל גדול בין האינטרסים של הפרט עצמו לבין האינטרסים של הקבוצה. האדם מוכן להקריב את חייו למען מטרות הקבוצה. דוגמא: מחבל מתאבד סוג של התאבדות אלטרואיסטית מאחר והוא מרגיש שאין הבדל בין האינטרסים שלו עצמו לבין האינטרסים של העם שלו.
התאבדות אנומית – האנומיה היא התערערות החוקים וגורמי הויסות החברתיים. כלומר החוקים לפיהם אנשים צריכים להתנהג מתערערים וכך גם מערכת הציפיות של האנשים אחד מהשני. מדובר במצב בו הנורמות מטשטשות, לאדם לא ברור מה מצפים ממנו בכל אחת מהזירות, יש חוסר הבנה איך לפעול
נוצרת כאשר הנורמות החברתיות לא ברורות כאשר המערכות הנורמטיביות הקיימות נהרסות והפרטים נאלצים להסתגל לצורות חיים חדשות. לדוגמא: בשינויים כלכליים מהירים , כשמצב הכלכלי של אנשים משתנה לטוב או לרע בקצב מהיר המסגרות הקיימות נחלשות ומסגרות חדשות טרם נקבעו.
פטליסטית– בחברות טוטליטריות, כאשר האדם לא עומד בעול של המחויבויות החברתיות.
דורקהיים אומר שאין קשר יחיד וחד כיווני להתאבדות וסולידריות, יש קשר מרובה.
1. אם בחברה מלוכדת יש איום על החברה האדם מתאבד למען החברה. – אלטרואיסטית
2. אם בחברה מלוכדת יש תוהו ובהו, והאדם מרגיש קשור לחברה, הוא יתאבד מבלבול. – אנומית
3. מצבים שבהם האדם מנותק חברתית או יחסית מנותק חברתית ובסביבה יש סולידריות, זו התאבדות אגואיסטית.
4. מצבים שבהם אין סולידריות חברתית ומסביב הכל מתפרק, המציאות קשה, והאדם מרגיש מנותק חברתית ההתאבדות נקראת התאבדות פטליסטית.
הטיפולוגיה הזו היא הסתברותית. לדוגמה, אנשים שלא חשים סולידריות עם החברה – ההסתברות שאנשים אלה יתאבדו גדלה.
דורקהיים ובני תקופתו פועלים ומושפעים מהמצב האנומי של החברה סביבם.