מבוא לסוציולוגיה: קונצנזוס, קונפליקט ופונקציונליזם

מבוא לסוציולוגיה: קונצנזוס, קונפליקט ופונקציונליזם

ראה: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים

קונצנזוס מול קונפליקט – הציר השלישי  של הסוצילוגיה– זו תפיסה של הסתכלות על חברה.

קונצנזוס – יש אנשים שאומרים שהחברה היא משהו מלוכד עם אלמנטים משותפים ואם יש הרבה קונפליקטים החברה תתפרק. לפיכך, חברה מושתת ומתקיימת על מידה מסוימת של הסכמה על ערכים ונורמות בסייסים ביותר, אחרת נגיע למצב של אנומיה – ניתן להבין מכך שהגישות הללו מחפשות את הקונצנזוס.

אנשי גישות הקונפליקט (ראה גם גישת הקונפליקט באנתרופולוגיה) תופסים את החברה באופן אחר – לחברה יש דימוי שאותו אנחנו תופסים בראש, החברה היא זירה של מאבקים, וזה נכון לכל קבוצה ולכל חברה. תמיד יש קבוצות שיש להם אינטרסים וכל אחד מנסה למקסם ולממש את האינטרסים שלו. מה מחזיק את החברה? מה שמחזיק את החברה ביחד הוא כוח, קבוצה מסוימת מצליחה להשתלט על הקבוצות האחרות ולשכנע אותן שהיא יודעת מה טוב בשביל כולן – או על ידי כוח מאיים, או כוח שכנוע. איך קרה שהגענו לקונצנזוס? ואת מי הקונצנזוס משרת?

הצבת דורקהיים כפונקציונאליסט על הצירים

דורקהיים הוא פוזיטיביסט במובן שהוא מחפש דרך לנסח חוקים חברתיים שמאפשרים הכללה וניבוי על ידי אשר מבוססים על מחקר אמפירי (איסוף נתונים על פי החושים שלנו). הוא מחפש אמת ועובדות חברתיות באמצעות כלים אמפיריים שמאפשרים (לטענתו) הכללה וניבוי. על ציר "מבנה תהליך" דורקהיים נמצא יותר קרוב לצד של ה"מבנה", הוא מסתכל על מבנים קבועים של החברה וכשהוא חושב על חוקים הוא חושב על היבטים קבועים של החברה- יש בסיס יסודי לחברה – סטרוקטרליזם. כשאנחנו מחפשים חוק אנחנו הולכים אל המבנה, אל היסוד.

הגישה הפונקציונאליסטית (ראה גם פונקציונליזם באנתרופולוגיה) היא גם קונצנזואלית- גבולות החברה עוברים במקום שבו נגמרים גבולות הקונצנזוס, הקונצנזוס הוא הדבק החברתי והוא הבסיס לכל.

המושגים המרכזיים של דורקהיים: התודעה הקולקטיבית – מי ששייך לחברה הם אותם אנשים ששותפים לאותה תודעה קולקטיבית, וזה מה שמחזיק את החברה ביחד (שוב חשיבות הקונצנזוס).

החברה כסטרוקטורה שיש לה צרכים- מערכת/ "סטרוקטורה" אחת ויציבה עם צרכים, והמוסדות החברתיים (כמו חלוקת העבודה) מיועדים לענות על הצרכים של החברה.

למוסדות החברתיים יש פונקציה (שימוש) – מכאן נגזר השם.

סולידריות חברתית – "לב החברה" משמרת את החברה…..

המושג של "עובדה חברתית" קשור בפוזיטיביזם.

לסיכום פונקציונליזם – תפיסה סוציולוגית שצמחה מעבודתו של דורקהיים שמשתמשת בגישות פוזיטיבסטיות וסטרוקטורליסטיות, כלומר מחפשת עובדות חברתיות ושואלת שאלות בנוגע לשימור וליציבות של הסדר החברתי. היא מסבירה את התופעות החברתיות על פי תרומתן להישמרותו ויציבותו של הסדר החברתי.

מה ההבדל בין סימפתיה ואמפתיה?

האם זו "אמפתיה" או "סימפתיה" שאתם מביעים? בעוד שרוב האנשים נוטים להחליף ולבלבל במשמעות המילים, ההבדל במנגנון הרגשי שלהן חשוב. אמפתיה, היכולת להרגיש בפועל את

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: