סיכום מאמר: רבאח חלבי – "לקראת התנגשות בלתי נמנעת"

סיכום מאמר: רבאח חלבי – "לקראת התנגשות בלתי נמנעת"

רבאח חלבי, "לקראת התנגשות בלתי נמנעת",  בתוך רייטר (עורך) דילמות, 190-197

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים

סיכומי מאמרים במדעי המדינה

רבאח חלבי עובד בבית הספר לשלום בנווה שלום, הוא עובד בבית ספר זה 13 שנים. בבית הספר נערכים מפגשים מסוגים שונים, אך בעיקר בין פלסטינים ליהודים. חלבי מנסה לשרטט לנו מין ניתוח פסיכולוגי שעובר על היהודים והפלסטינים במפגש ומתוך הנחה שמפגש זה הוא מיקרו קוסמוס לשתי האוכלוסיות להשליך על עבר ועתיד הסכסוך הישראלי פלסטיני.

צעד ראשון- גישוש- בשלב זה המשתתפים מנסים להכיר זה את זה, ולכן בשלב זה בולטת בעיקר הזהירות. הזהירות מאפיינת בעיקר את הערבים, אם כי בשנים האחרונות השלב הזה הולך ומצטמצם שכן הערבים באים למפגש בטוחים בעצמם יותר מבעבר. בצד היהודי התופעה הבולטת בשלב הזה היא הליברליות. בשלב הזה היהודים מגלים ליברליות ונדיבות לב, ומקבלים כמעט כל טיעון שהערבים מעלים. אך לאחר מכן מתגלה שזו נדיבות לב בעירבון מוגבל.

צעד שני- התחזקות הקבוצה הערבית- תוך כדי מפגש הימצאותם של הערבים ביחד והשיחה, המתקיימת ביניהם תוך השלמה הדדית, מחזקות את חברי הקבוצה. אט אט הקבוצה הערבית מרגישה חזקה יותר ומרשה לעצמה לדרוש את הדברים בצורה אסרטיבית וגם להכתיב את סדר היום. בשלב הזה הקבוצה היהודית נמתחת מאוד ומרגישה שהזהות שלה נמחקת. בשלב זה היהודים מתחברים לזהות שלהם והופכים להיות קבוצתיים מאוד. בשנים האחרונות אנו רואים שחברי הקבוצה היהודית מרגישים מאוימים יותר ומתחברים לזהותם ומתאחדים לקבוצה בצורה חזקה יותר.

צעד שלישי- הערבי הטוב- בשלב זה הקבוצה היהודית מנסה להחזיר את הקבוצה הערבית למה שהיא רואה כמקומה, להחזיר אותם להיות הערבים הטובים כימי קדם. יש תחושה שהקבוצה הערבית הגזימה בתחילה היהודים מסכימים לכל הטענות של הערבים בדבר קיפוח ואפליה, אולם כאשר הערבים מתחילים לדבר על זכויות לאומיות ודורשים שינוי בהגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית למדינת כל אזרחיה, מסתמנת נסיגה בתהליך ההתקרבות אלא שהקבוצה הערבית אינה מוכנה לחזור לאחור כך סתם. הריאקציה של הקבוצה היהודית גורמת לערבים להרגיש מתוסכלים, כי לרגע הם חשבו שהנה הם הצליחו להביא עוד כמה יהודים לצידם, ואז מתברר להם שכל עמלם היה לחינם, ולא זו בלבד שהיהודים לא השתכנעו, אלא שהם אף הקצינו.

צעד רביעי- הדשדוש במקום- בשלב זה ההתגוששות מאוד חזקה, היהודים חשים שדרישות הערבים למעשה כורתת את העץ שהיהודים יושבים עליו. בשלב זה היהודים מעלים טענות כמו: חשבנו שאתם ערבים ישראלים והנה התברר שאתם פלסטינים, וככאלה קשה לנו לקבל אתכם. והיות שהפלסטינים לא מוכנים לחזור לאחור והיהודים אינם מוכנים לקבל אותם כמות שהם ההתנגשות עזה מאוד.

צעד חמישי- דיאלוג – הקבוצה היהודית מקבלת את הפלסטינית כמו שהיא, בעקבות זאת חל שינוי משמעותי ביחסים בין שתי הקבוצות ומתחיל דיאלוג מסוג אחר, לרוב המשתתפים מתקשים להגיע לפיתרון מסוג אחר, אך יש קבלה אמיתית של האחר והכרה בזכותו המלאה לחיות במרחב כרצונו.

מכאן אפשר, לדעת חלבי לתאר את מה שמתרחש בין ערבים ויהודים בישראל- מה קרה עד עכשיו, ומה הוא סבור שיקרה בעתיד לאור מודל חמשת הצעדים לעיל:

  1. מ1948- 1967 היתה תקופת גישושים, הערבים היו מהוססים וזהירים מאוד. הם ניסו ללמוד מי עומד מולם. חשוב לזכור שב-1948 הפלסטינים הפכו מרוב למיעוט מבוטל בישראל. הם איבדו כמעט את כל כוחם. לאור ההתנהגות השקטה והמאופקת של הערבים גילתה הקבוצה היהודית ליברליות רבה. היהודים התנהגו אל הערבים בנימוס ופטרונות.
  2. מאז 1967 התחיל בקרב הפלסטינים בישראל תהליך של שינוי. החלה הבנייה של זהות. אם במחקרים משנת 1965 רוב הערבים הצביעו על עצמם כישראלים, לאחר מכן כמוסלמים, לאחר מכן כערבים ורק לבסוף פלסטינים, לאחר מלחמת ששת הימים המגמה החלה להתהפך, וב- 1987 כמעט כל הערבים בישראל מגדירים את עצמם כפלסטינים. התחזקות מגמה זו נובע בין היתר מכך שבשנים אלו התחילו לצמוח הניצנים של הדור השני, הדור שלא ידע את ההשפלה והכניעה של 1948. אבני הדרך הבולטות היו יום האדמה ב-1976, האינתיפאדה הראשונה אשר הזינה את התחזקות הפלסטינים והוסיפה להם מידה של גאווה וביטחון עצמי .
  3. מגמת ההתחזקות הזו מצד הקבוצה הערבית גברה עם השנים, ולכן היה פיצוץ באוקטובר 2000. לדעת חלבי ההפגנות באוקטובר 2000 נחוו על ידי היהודים כאיום ממשי על הזהות של היהודים בתוך מדינת ישראל, כאיום על מדינת ישראל כמדינה יהודית, לכן היתה תגובה חריפה מאוד מהצד היהודי .

לפי פרשנותו של חלבי המאורעות של אוקטובר 2000 מסמלים את תחילתו של השלב השלישי לפי מודל חמשת הצעדים לעיל, כלומר הקבוצה הפלסטינית בישראל התחזקה, והקבוצה היהודית הרגישה איום, התלכדה, חזרה לזהות שלה, ורובה התכנס לתוך קונסנזוס. כעת המגמה היא להחזיר את הערבים ל"מקום שלהם", להיות ערבים טובים כמו בשנות החמישים והשישים.

לפיכך עוד לפנינו השלב הרביעי, שלב ההתנגשות, שנגיע אליו בעל כורחנו. הקבוצה הפלסטינית בישראל לא תסכים לחזור לאחור, יש בקרבה תהליך של כינון זהות וחוויה פסיכולוגית של התחזקות. לכן חלבי סבור שאנו לקראת התנגשות כמעט בלתי נמנעת, חזקה הרבה יותר ממה שראינו עד כה. אין מנוס מכך שהתהליך יבשיל וימצה את עצמו. כיוון שהקבוצה היהודית טרם הגיעה להכרה בזהות הפלסטינית כמו שהיא, כל עוד לא ישתנו הדברים בקרב הקבוצה היהודית, לא נעבור לשלב של הדיאלוג שבעקבות ההתנגשות שעדיין עומדת לפנינו .

בשלב הדיאלוג יהיה ניסיון לבנות מערכת יחסים אחרת, תהיה בדיקה משותפת ויתקיים משא ומתן כדי לבנות מערכת יחסים, שתהיה מקובלת הן על הפלסטינים בישראל והן על היהודים בישראל.

הכסף או החיים: כמה זה "מספיק"?

כמה כסף זה מספיק בכדי לחיות חיים מאושרים? אם התשובה היא "עוד" אז אין לכם סיכוי, אבל מבט אחר על העבודה והקניות יכול לשנות את זה.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: