רביצקי : דת ומדינה במחשבת ישראל – משפטי העמים
אביעזר רביצקי, דת ומדינה במחשבת ישראל, ירושלים, 1998. עמ' 19-44, 45-65, 67-93.
משפטי העמים:
הפילוסופיה הפוליטית היהודית התפתחה מתוך זיקה ישירה אל הסביבה המוסלמית והנוצרית מ-2 סיבות:
1) השדה הפוליטי נתפס כשדה פחות טעון מבחינה אמונתית וערכית, ולכן נתפס כיותר פתוח ואוניברסאלי.
2) כבר המקרא עצמו פתח פתחים בנושא: למשל יתרו, כהן- מדיין שלימד את משה סדרי ממשל ומנהל משפטי ועד ההדגשה החוזרת בספרי תורה ונביאים עצם כינון המלוכה בישראל בדפוסי השלטון של האומות ("ככל הגויים").
מכאן, נשאלת השאלה האם ייתכן כי חכמים יהודים מאמצים בעקיפין את הטענה כי משפט העמים עדיף על משפט התורה מבחינת "תיקון הסדר המדיני" ו"יישוב המדינה"?
גישה זו סוברת כי קיים הבדל בין תורה (החוק הנצחי הדתי) למלכות (המשפט הזמני החילוני).
משפט המלך ומשפט התורה:
עפ"י גישתו של הר"ן גירונדי, שהתפתחה במאה ה-14, קיימת הפרדת רשויות בין משפט תורה למשפט המלך. הר"ן תפס את האלימות האנושית בתור נתון טבע הרסני. הוא סבר כי בגלל מוראה של המלכות, לא רק "איש את רעהו חיים בלעו", אלא כל האנושות לבסוף תשחית את עצמה. כלומר מקור השאלה הפוליטית נעוץ בהרס הדדי (הובסיאני). זוהי בעיה אוניברסאלית, ועל יסוד זה יקום המלך ומשפט המלך. אולם, בגלל היות האדם יצור מטאפיסי, ולא רק מדיני, הוא זקוק גם למשטר חברתי (משפט המלך), וגם להתעלות דתית ולשפע רוחני ממקור עליון (משפט תורה).
מכאן נובע ההבדל: משפט המלך- נועד כולו לשם יישוב עולם, נמדד לפי יעילותו ולפי תפקודו החברתי ואינו אמור לייצג "דין אמת לאמתו"- כלומר אם נדרש, המלך יכול לסטות מדין תורה ולפרש עפ"י התוצאות ולא עפ"י העקרונות. יש לו ערך תכליתי.
לעומת זאת, משפט התורה- מיועד כולו לשם מטרה רוחנית ולכן עליו להיות נצחי ומוחלט, לייצג את הדין האובייקטיבי הנובע ממקור עליון, ללא פשרות וללא שיקולים פרגמטיים. יש לו ערך סגולי.
למעשה, נראה כי יש כאן הודאה בקוצר ידו של משפט התורה האידיאלי לארגן את המציאות הריאלית- דיני העונשין המקלים שבתורה לא יכולים לספק תשובה ניצחת אל מול האלימות החברתית המצויה. אולם אין כאן אוזלת יד של התורה שכן היא זו שחוקקה את שתי המערכות וביקשה לאזן ביניהן- האלוהים הורה לקיים את שתיהן בנפרד אך בצוותא. הפרדה בין ההיבט האלוהי של משפט התורה- אידיליה מטאפיסית ומרוחקת מאוד מן החולין המדיני.
יחוד ואוניברסאליות:
הר"ן מדגיש בדבריו את האוניברסאליות של הפוליטיקה. אמנם ייחוד ומעלות ישראל ניכרים במשפט התורה, אך לא במשפט המלך שכן הוא "שווה בישראל וביתר האומות שצריכים לסדור מדיני".
מקורות והשפעות:
הר"ן לאו דווקא הושפע מהנצרות ומההוגים של אותה תקופה. ניתן לראות כי גישה זו הייתה רווחת כ-100 שנים קודם לכן, ע"י הרמב"ן, כשפירש את משה ויהושע. הוא פירש כי קיימת אפשרות למערכת מקבילה מטעמו של המנהיג, שאמורה להשלים את החוסר המדיני לפי דרישות הזמן והמקום.
