הרב קוק: הברית ההיסטורית עם הציונות החילונית

הרב קוק: הברית ההיסטורית

ההגות הציונית לדורותיה

השלכה פוליטית למשנתו של הרב קוק: הברית ההיסטורית

  • ברגע שהתפתחה תפיסה המאפשרת "לחבק" את הקיבוצניק (למרות הפטרנליסטיות שבכך, לא ניתן להישאר אדישים לבוני הארץ), היו לה הרבה השפעות פוליטיות:
  • ההשלכה הפוליטית: התמודדות עם מודרנה מתוך התפיסה המסורתית => הכרה עם המודרנה, הפגנת אמפטיה רבה, אבל שמירה על מערכת מסורתית, שסופגת אליה את המודרנה.
  • הברית ההיסטורית: בין מפא"י למזרחי (המפד"ל לעתיד) => לא הוקמה רק בזכות האקט הפוליטי של הבטחה של 4 דברים לדתיים (חינוך, שבת וכו'), תמורת שותפות במדינה היהודית. אלא, נגרמה מתוך ההשפעה של הרב קוק.

סוגיות נוספות ביהודיות המדינה שנוצרו בעקבות הקרבה של הציונות הדתית לחילונים

  • תחבורה בשבת: מהבחינה הדתית נסיעה בשבת היא אבסורד. מבחינה חילונית מצב שאין בו תחבורה ציבורית בשבת פוגעת באוטונומיה החברתית.

–          מה קורה היום: אין תחב"צ חוץ מבאר שבע וחיפה. יש מוניות שירות. => שתי הצדדים רואים את הדבר כאבסורד.

  • זכויות הנשים: הנהלת היישוב רצתה לקרב כמה אנשים שאפשר כולל היישוב הדתי בארץ. אסיפת הנבחרים הייתה צריכה להחליט עם נשים יכולות לבחור ולהיבחר (הציבור החילוני בחר שכן, הדתי בחר שלא). התחיל משא ומתן בין הרב החילוני לבין הרב הדתי, כאשר חלק מהציבור הדתי הסכים להיכנס לבחירות, גם כשלנשים יש זכות בחירה.

–          ההצדקה של הציונות הדתית לטובת זכות הבחירה בנשים => במשפחה חילונית, יתכן שהאישה יותר מסורתית מהבעל. במשפחה דתית, גם הגבר וגם האישה בוודאות יצביעו במפלגה הדתיים. מגדיל את הסיכויים לבחור במפלגה דתית.

  • התנאי של הציונות הדתית: שמירה בפרהסיה על שבת ועל כשרות.
  • הסטטוס קוו: ב48 הבטחת בן גוריון, מסדיר את מה שכבר קיים היה ב-45.
  • פרגמטיות שמאפשרת קיום קהילתי בחברה פלורליסטית => פשרה. כל אחד רואה את הויתור שהוא עושה, ולעולם לא רואה את הויתור שהוא עשה.
  • הרבה קוק הפך את היישוב בארץ ישראל להיות חלק משמעותי מהתפיסה הדתית.
  • "כל מחובר הוא רוח אלוהים לרוח ישראל, הרי שרוח האלוהים שורה בתוכיות נקודת תורפו, גם בעל כורחו" => היחיד הפרטי החילוני, בארץ ישראל, רוח אלוהים שורה בו, גם אם הוא לא יודע ולא רוצה בכך.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: