א. טענה היא כל משפט שיש עימו קביעה מסוימת (להבדיל משאלה או ציווי למשל), וקביעה זו יכולה להיות נכונה או לא והטענה לפיכך אמיתית או שקרית. במילים אחרות, טענה היא משפט בעל ערך אמת.
ב. ערך האמת מבטא את יכולתה של טענה להיות שקרית או אמיתית. כך משפט בעל ערך אמת יהיה טענה שהיא או שקרית או אמיתית.
ג. טיעון הוא קבוצת טענות בעלות קשר בניהן במבנה של הנחות ומסקנה (או מסקנות) כאשר מבקשים להוכיח את אמיתות המסקנה דרך אמיתות ההנחות מהן היא נובעת.
ד. טיעון תקף הוא טיעון בו אם ההנחות אמיתיות אזי בהכרח המסקנה תהיה גם אמיתית, ולהיפך (בצורה היפותטית, ערך האמת של ההנחות אינו משפיע על תקפותו של טיעון)
ה. דוגמה נגדית היא דרך להפרכת טיעון על ידי שימוש במבנה לוגי זהה של טענות ומסקנות עם תוכן אחר שמציג בכך את אי-התקפות של אותו מבנה משותף.
ו.אין קשר מחייב בין אמיתות ותקפות. טיעון תקף בנוי כך שאילו היו הטענות של אמיתיות אזי גם המסקנה אמיתית, אך עקרון זה אינו הופך טיעון לאמיתי או טענה לתקפה. התקפות היא לוגית, האמיתות היא חיצונית ללוגיקה.
ז. כשל הוא למעשה טיעון לוגי בטל (לא תקף). זהו טיעון בו אמיתות ההנחות לא תחייב בהכרח את אמיתותה של המסקנה (ואין חשיבות לאמיתות ההנחות אלא ליכולתן להנביע את המסקנה).
ח.האינדוקציה היא קביעת חוק כולל על סמך מקרים פרטיים, וכך היא אינה חסינה מהאפשרות של מקרה פרטי שיסתור את החוק. אוסף של מקרים פרטיים אינו מהווה נימוק לוגי לחוק כולל.
