סוגי קואליציות
מבוא לפוליטיקה השוואתית -סיכומים
תורת הקואליציות – coalition theory: תורת הקואליצה מנסה לבדוק אילו קואליציות יקומו, ע"י בדיקת קואליציות קיימות.
אם יש רוב של מפלגה אחת, סביר שתהיה קואליציה חד-מפלגתית. בעת מלחמה יש נטיה לקואליציה חד-מפלגתית כדי להראות נטיה של אחדות.
לדומא- פרלמנט של 100 מושבים, עם 5 מפלגות:
ימין א ב ג ד ה שמאל
8 21 26 12 33
קואליציה מינימלית זוכה- minimal winning coalition (או קואליציה זוכה מינימלית) מבוססת על גודל בלבד. הקואליציה שתקום היא הקטנה ביותר שאפשר. לא תהיה מפלגה מיותרת, יותר ממה שצריך משום שיש חלוקת תפקידים בעוגת העוצמה והמינויים ולא כדאי להכניס עוד מפלגה כדי לא לחלק עוד כוח ליותר אנשים.
קואליציה בגודל מינימאלי: סופרים את חברי הפרלמנט, תקום קואליציה עם מינימום חברי הפרלמנט הנדרש, כלומר לפחות 51. הקואליציה שאנו צופים שתצא היא קואליציה של א, ד, ה.
קואליציה עם מספר מפלגות מינימאלי: תקום קואליציה בין כמה שפחות מפלגות. קואליציה של ב, ה או ג, ה.
קואליציה בטווח מינימאלי- minimal range coalition: הקואליציות יהיו לא רק מינימאלית מבחינת גודל אלא יהיו בטווח אידיאולוגי קצר ככל האפשר. איך עושים את זה: א. ניתוח מצעים. מנתחים מצע עם מפתח שנקבע מראש, שאלון ש"מראיין" את המצע ומקדדים את עמדות המפלגה. ב. העברת שאלון בין חברי פרלמנט מאותה מפלגה ושואלים שאלות שמאפשרים לדרג אותם על ציר של ימין-שמאל. ג. משאל מומחים- מבקשים למקם מפלגות על רצף של ימין-שמאל ועושים ממוצע. לכל אחת מהדרכים יש בעיות שנובעות מתקפות ובעיות של שיטות מחקר.
קואליציה מינימאלית סגורה ומנצחת- משלבת את עקרון הגודל והמיקום, הקואליציה הנפוצה ביותר. קואליציות תהיינה מינימאליות והן תהיינה רציפות. רוב הקואליציות במדינת ישראל הן סגורות, אין דילוגים מעל מפלגות.
אורח החיים של קואליציות מינימאליות ארוך יותר מאורח החיים של קואליציות רחבות. הטווח האידיאולוגי גם עלול להקשות. כלומר גודל הקואליציות הוא לא ערובה ליציבות. מצד שני, לקואליציות רחבות יש יתרונות אחרים מבחינת ייצוג רחב יותר.
קואליציית מיעוט– קואליציה שמורכבת ממיעוט בפרלמנט אך יש לה תמיכה מבחוץ, כלומר מפלגות שלא לוקחות חלק בממשלה אך לא תומכות בהפלתה. כמו ממשלת רבין המפלגות הערביות.
