התנהגות בוחרים:
דרכים לקבלת אינדיקציה לגבי התנהגות הבוחרים :
1)סקרים-בדיקת רמת הפרט ומשתנים נוספים המאפיינים אותו ולפיכך קיים נסיון לאפיין מה מעצב את דפוס הצבעתו.הבעיה-לעיתים יש הטיות מובנות,שקרים(ימין-דתיים),ניסוחי שאלות מוטים.
הבעיה של הסקרים:הסקרים אינם הבחירות עצמן.מה עושים?
2)ניתוחים אקולוגיים-ניתוחי הבחירות.הבעיה-לא יודעים כיצד הצביע הפרט משום שאלו בחירות חשאיות ולפיכך התוצאות הן של קלפי בדיד.
על מנת לגלות דפוסי הצבעה ניתן לפלח את הבחירות ע"פ מוצא-קלפיות עם ריכוזים גבוהים של אשכנזים /ספרדים/עולי חבר העמים/עולי אתיופיה/ערבים/קיבוצים/התנחלויות וכיו"ב.בנוסף,ניתן לפלח את הבחירות ע"פ מיקום גיאוגרפי-סטטוס מעמדי.
*בסופו של דבר-השילוב בין הסקרים והניתוחים האקולוגיים הם שיאפשרו אינדיקציה טובה יותר להתנהגות הבוחרים.בשילוב שכזה מחפשים קוהרלציות (מתאמים).
גורמים המשפיעים על התנהגות הבוחרים:
א)יחס לדת-ככל שיחס אנשים לדת חיובי הם מצביעים ימינה,ולהיפך.
ב)דמות המנהיג העומד בראש כל אחת מהמפלגות.
ג)מוצא.
ד)זהות קבוצתית-מעמד הפועלים ומולו אנשי עסקים-זיהוי שכזה בשנים האחרונות הולך ויורד,החל תהליך "התנתקות" של אנשים מהמפלגות.
ה)אג'נדה-סדר יום פוליטי של המפלגות והנושאים אותן הן רוצות לקדם.ביטחון מול נושאים חברתיים-בעל היתרון הוא מי שמושל.
התנהגות בוחרים– שתי דרכים יש לזהות התנהגות בוחרים:
1. סקרים– בהם אנו בודקים את רמת הפרט, זה מתבצע על ידי שאלות שונות כמו: מין, גיל, למי הצביעו וכו', כך אנו בודקים אם יש קשר בין הדברים ואפשר להסביר את ההשפעה של דמוגרפיה ודעות על אנשים. הבעיה היא של אמינות, לעיתים יש הטויות מובנות. חלק מהנשאלים משקרים, לעיתים יש סירוב של אנשים להשיב על הסקר. הסקר הוא לא הבחירות עצמן. כדי לפתור זאת יש ניתוח של הבחירות.
2. ניתוח אקולוגי– ניתוח של הבחירות אמור לפתור את בעיית הסקר, אך אנו לא יודעים מי הצביע, החוקר מקבל תוצאות של קלפי שלמה אין פרוט של הפרטים השונים. כאשר בודקים קלפיות אפשר לבדוק לפי מעמד, מוצא, מקום מגורים וכו'. יש אפשרות לזהות דפוסי הצבעה בבחירות אך קשה להפריד ולדעת האם אנו באמת עולים על דפוסים אמיתיים.
השילוב בין השניים הוא האידיאלי כדי להסביר התנהגות בוחרים. בודקים את הגיל, ההצבעה בבחירות הקודמות, מעמד, קשר בין דעות פוליטיות להצבעה, דימוי של מפלגות משפיע על ההצבעה, דת- ככל שאנשים מתייחסים באופן חיובי לדת הם מצביעים ימינה ולהפך, ניתן לשאול אנשים על קיום מצוות וכו'.
מה מעניין את חוקרי הבחירות? מהו אופן ההצבעה של האנשים. בעולם המערבי בעבר הלא רחוק ניתן היה להעריך כיצד אנשים יצביעו לפי הזהות של אנשים. לאחרונה מתרחש תהליך של התנתקות מהמפלגות. ההצבעה הופכת להיות לפי נושאים, הבחירה רציונאלית יותר, לפי מנהיגות ודימוי של המפלגות, שיפוט של יכולת המפלגה לשלוט. כל זה התרחש כנראה מכניסתה של הטלוויזיה אשר בה רואים באופן ישיר את המנהיגים ובגלל שהפוליטיקה הפכה להיות יותר אישית. בניגוד לקרב על הבוחרים דרך המודעות, שבו אנו רואים מודעה וכרזה של מפלגה ואנו מבינים שזו תעמולה, בטלוויזיה לעומת זאת כאשר אנו רואים בחדשות את המפלגה אנו מושפעים יותר. יש ניסיון של אנשים להעלות על סדר היום את הנושאים שמתאימים להם. התחרות לא שווה, בתחרות זו המפלגה שבשלטון היא המנצחת. התחרות האמיתית היא על סדר היום.
