ריבונות (sovereignty):
המושג ריבונות מתייחס למקור הסמכות האולטימטיבי בחברה,הריבון הוא הפוסק העליון והסופי,ריבונות פנימית מתייחסת לכך שיש סמכות לקבוע חוקים בטריטוריה נתונה וריבונות חיצונית מתייחסת להכרה בינ"ל בסמכות זו.
*המדינה כיחידת ניתוח :ב-200 השנים האחרונות הופך העולם להיות יותר ויותר מורכב ממדינות עצמאיות ורבות .הארגון שנקרא "מדינה" הופך יותר ויותר ליחידה בסיסית בעולם שלנו.בעולם המערבי וגם בקומוניזם כאפיון,ניתן לראות נסיגה של המדינה ,גם בגלובליזיציה ניתן לראות החלשה של המדינה:ע"פ הגלובליזציה ישנה מערכת שיוצרת כללים ולא איזשהיא מדינה ספציפית.
למרות הכל,יחידת הניתוח שממנה צריך להתחיל היא עדיין המדינה ויש לזכור כי מדובר במערכת פתוחה הנתונה להשפעות חיצוניות,יותר או פחות .
ארה"ב למשל נתונה פחות להשפעות חיצוניות מאשר ישראל,לדוג':במקרה של סחר חוץ.למדינה יש עדיין את הכח והיכולת לקבל החלטות ולפעול נגד צווי הכלכלה הגלובלית או מול כל מיני כוחות חיצוניים.
הריבון הוא הפוסק העליון, הסופי. ריבונות פנימית מתייחסת ליכולת לחוקק חוקים. ריבונות חיצונית מתייחסת להכרה בינלאומית בסמכות הזו. העולם כיום מורכב ממדינות חלשות וחזקות. לחלקן יש בעיה של ריבונות. בשנת 1726 היו 21 מדינות בעולם. ב-1917 היו 53 מדינות. ב-1945 היו 68 מדינות. ב-2002 היו 192 מדינות חברות באו"ם. הארגון שנקרא מדינה הולך ומתפשט והופך ליחידה הבסיסית של הארגון בעולם שלנו.
עם זאת, יש כיום נסיגה של המדינה, כלומר פחות מעורבות שלה בחברה. הגלובליזציה מדברת על החלשה של המדינה, פגיעה ביכולת שלה לקבל החלטות אל מול כללים של המדינה. הכלכלה הגלובאלית והחברות הגלובאליות הן חלק מדבר זה. עם זה, אנו זוכרים שמדובר במערכת פתוחה, כלומר נתונה להשפעות חיצוניות. יש מדינות שפחות נתונות להשפעות חיצוניות, כמו ארה"ב שרוב הסחר שלה הוא פנימי. למדינה יש עדיין את הכוח לקבל החלטות, לפעול כנגד צווי הכלכלה הגלובאלית או גורמים חיצוניים אחרים.
