בעיית הקרונית היא בעיה מפורסמת בפילוסופיה של המוסר שהוצעה על ידי פיליפה פוט (foot). דילמת הקרונית מתארת מצב בו רכבת איבדה את הבלמים בעודה נוסעת והיא עומדת לפגוע בחמישה אנשים העומדים על המסילה. עם זאת יש לנהג את האפשרות למנוע את הפגיעה בחמשת האנשים על ידי הסטת הרכבת למסילה אחרת עליה עומד אדם אחד בלבד. השאלה היא כמובן כיצד עומדים זה ביחס לזה מוות של חמישה אנשים שנגרם באופן פסיבי כאילו היה "גזירת גורל" או מותו של אדם אחר כתוצאה מפעולה וולונטרית ורצונית של הנהג. גרסה אחרת של בעיית הקרונית היא דילמת הקרונית והאיש השמן, בה ניתן לעצור את הרכבת ולחסוך את הפגיעה בחמשת האנשים שעומדים על הפסים על ידי השלכת אדם שמן העומד על הרציף אל הפסים מכיוון שבכוחו לעצור את הרכבת. במצב כזה האיש השמן כלל לא היה "אמור" למות אך הריגתו הצליחה חיים אחרים.
השאלה העולה מתוך בעיית הקרונית היא האם נכון להקריב באופן מכוון את חייו של אדם חף מפשע כאשר מותו עלול להציל חיים אחרים. פירוק השאלה מבחין מייד בין פעולה אקטיבית המובילה לתוצאה בלתי רצויה לבין הימנעות מפעולה ופסיביות שאינם מונעות אירוע מסוים. השאלה היא האם ניתן לקבוע היררכיה בין פעולה מכוונת לבין המנעות כאשר על המשקל מוטלים תועלתו של אדם מול תועלתם של רבים או אפילו של החברה כולה. בהמשך לכך ניתן להבחין בין שני סוגים של תוצאות. הראשונה היא תוצאה מכוונת שנעשתה פעולה רצונית שהובילה אליה, ואילו התוצאה השנייה היא תוצאה צפויה אך בלתי רצויה הנגרמת מאי-פעולה במצב שברור לפועל מה הן ההשלכות. כך בדילמת הקרונית הפגיעה בחמשת האנשים היא אמנם תוצאה צפויה אך לא כזאת אותה גורם הנהג באופן אקטיבי. מאידך הפגיעה באדם הבודד, גם אם היא עדיפה על פגיעה בחמישה אנשים, היא במובן מסוים יותר חמורה משום שהיא נעשית בצורה רצונית ומכוונת והנהג נוקט צעדים בפועל בכדי לפגוע באדם ולהרוג אותו. בעיית הקרונית של פילפה פוט אכן מהווה בעיה מרתקת בפילוסופיה של האתיקה והיא מפרנסת לא מעט מאמרים ודעות אודות ההשתמעויות המוסריות של דילמת הקרונית.
