פאבולה וסוז'ט הם שני מונחים ספרותיים שהותיר לעולם הפורמליזם הרוסי והם כלים חשובים ביותר להבנת יצירות ספרות בדרך ניתוח סטרוקטורליסטית.
פאבולה וסוז'ט הם שני מונחים המהווים מורשת חשובה שהותירה אסכולת הפורמליזם הרוסי לחקר הספרות למתודות המאוחרות יותר של הסטרוקטורליזם בחקר הספרות והם ממשיכים להדהד עד היום גם כאשר הסטרוקטורליזם הולך ונעשה פחות פופולארי בשל הספקות והביקורת שמטיח בו הפוסט-מודרניזם. המונחים סוז'ט ופאבולה מבטאים את היחס שבין העולם המשוחזר במציאות הסיפורית לבין הדרך והאופן שבו הוא נמסר במישור של הטקסט עצמו. ההבחנה בין פאבולה וסוז'ט היא הבחנה שנוגעת לציר הזמנים בסיפור מול ציר הזמנים במציאות. המונח פאבולה מסמן את רצף האירועים בסיפור כפי שהם על רצף כרונולוגיה המתקיים במציאות המשוחזרת של הסיפור. במילים אחרות, הסיפור יוצר עולם שכמו העולם שלנו יש לו ציר זמנים שעליו מסתדרים האירועים, ציר זמנים שאותו מפענח ומשחזר הקורא מתוך המפגש שלו עם הטקסט. המונח פאבולה מתייחס לרצף האירועים בסיפור כפי שהוא מסודר בציר הזמנים של אותו עולם שנוצר על ידי הסיפור. מאידך המונח סוז'ט מתייחס לרצף האירועים כפי שהם מופיעים בטקסט עצמו. כלומר, האירועים מסודרים בטקסט בסדר כלשהו של הופעה בטקסט של הסיפור, מי מוקדם יותר ומי מאוחר יותר, וסדר זה אינו בהכרח חופף את זה של הפאבולה. בכדי לסכם עד כה נציין כי המונחים סוז'ט ופאבולה משמשים אותנו היטב בכדי להבין כמו גם להבחין שסדר האירועים במציאות הדימיונית של הסיפור אינו בהכרח חופף לסדר האירועים כפי שהם מוצגים בטקסט שלמעשה יכול לנוע קדימה ואחורה בזמנים של הסיפור. הפער שבין שני מישורי הזמנים מציע בידי הסופרים כלים רבי עוצמה בכדי להשפיע על הקורא של הסיפורים. משחקים בזמני העלילה דרך אי התאמות בין פאבולה וסוז'ט יכולים ליצור אפקטים שונים כמו מתח בסיפור הנובע מפערי מידע וכן תבנות לאחור של הדרך שבה מבין הקורא את העלילה או הסיפור בכללותו. מעטים הם הסיפורים, בוודאי סיפורים מודרניים, שבהם ישנה חפיפה מלאה בין הפאבולה והסוז'ט ועל כן ההשוואה בניהם היא כמעט תמיד פורה כאשר אנו ניגשים לנסות ולהציע ניתוח של הסיפור. כאמור לעיל, מונחים אלו השפיעו רבות על החשיבה בתחום חקר הספרות ואפשרו במידה רבה רבים מעקרונות המחקר של הספרות במרוצת המאה העשרים ועד לימינו אנו.
