כל החיים לפניו מאת אמיל אז’אר (רומן גארי) הוא רומן רווי רגש, הומור וציניות, המסופר בקולו הייחודי של מוֹמוֹ, ילד ערבי יתום שגדל אצל רוזה, זונה יהודייה מזדקנת המנהלת בית לילדי נשים שעובדות במקצוע העתיק בעולם. הספר מציג כבר באקספוזיציה שלו את הסגנון הייחודי, האווירה החברתית, והדמויות המרכזיות שמובילות את העלילה.
כיצד מוצגת האקספוזיציה ב"כל החיים לפניו"?
האקספוזיציה של כל החיים לפניו אינה קלאסית או פורמלית. אין כאן הסבר ישיר על העולם, הדמויות או הרקע, אלא כניסה ישירה לתוך קולו הייחודי של מוֹמוֹ, המספר את הסיפור בגוף ראשון באופן עממי, חצוף ומלא רגש. המשפט הראשון של הספר כבר חושף את נקודת המבט:
"לזונות יש זכות לקיום כמו לכל אחד אחר."
כבר מהשורה הראשונה, הספר מבהיר את הסגנון הבלתי-אמצעי של המספר ואת התוכן הריאליסטי-חברתי שלו. במקום להכניס את הקורא דרך תיאור מפורש של העולם, אז’אר משתמש בקולו של מוֹמוֹ כדי לטפטף מידע דרך חוויותיו ותפיסת עולמו הילדותית אך החכמה.
אקספוזיציה דרך דמות המספר
בניגוד לסיפורים שבהם האקספוזיציה נמסרת מבחוץ (דרך תיאור חיצוני או נקודת מבט אובייקטיבית), כאן האקספוזיציה עוברת כולה דרך תודעתו של מוֹמוֹ. מדובר באקספוזיציה אישית מאוד – אנחנו לא מקבלים מידע על העולם באופן ישיר, אלא דרך עיניו של ילד שלא מבין את כל מה שהוא רואה, אך מנסח זאת בדרכו הייחודית.
כך למשל, מוֹמוֹ מספר על רוזה ועל מצבה הבריאותי בדרך ילדותית אך חדה ואומר שהיא הייתה שמנה מאוד, אבל זה היה חשוב לה, כי כשהיא הייתה שמנה היא הייתה פחות עצובה.
באמצעות משפטים כאלו, הקורא לומד לא רק על מצבה של רוזה, אלא גם על הדרך שבה מוֹמוֹ רואה את העולם – מלא חמלה, הומור ועצב משולבים יחד.
האקספוזיציה כמבוא לנושא המרכזי של "כל החיים לפניו"
האקספוזיציה של כל החיים לפניו לא רק מציגה את הדמויות והסביבה, אלא גם מניחה את היסודות לנושאים שבהם עוסק הספר:
- החיים בשולי החברה – כבר בהתחלה ברור שהעלילה מתרחשת בפרברים הקשוחים של פריז, ושגיבורי הסיפור הם אנשים שהחברה דחקה לשוליים.
- זהות וחיפוש שייכות – מוֹמוֹ הוא ילד יתום שלא יודע בדיוק מאיפה בא, והספר מתאר את המסע שלו להבנת זהותו.
- הומור ככלי הישרדותי – האופן שבו מוֹמוֹ מתאר את המציאות שלו הוא עצוב-מצחיק, בדיוק כמו החיים עצמם.
סיכום
האקספוזיציה ב-כל החיים לפניו אינה מתנהלת על פי כללים מסורתיים, אלא נטמעת באופן טבעי בתוך הקול הייחודי של המספר. במקום לתאר את העולם ישירות, הספר מאפשר לקורא לחוות אותו דרך תודעתו של ילד שמבין הכל, אבל לא תמיד בדרך שבה המבוגרים מצפים. באמצעות קולו החד-פעמי של מוֹמוֹ, אז’אר לא רק מציג את הרקע והדמויות, אלא גם מעצב את האווירה ואת הנושאים המרכזיים שימשיכו ללוות את הסיפור כולו.
ראו גם:
כל החיים לפניו- מוטיבים מרכזיים
כל החיים לפניו – ביקורת ומסרים
מתוך: סיכומים לבגרות בספרות
