מונטסקייה – סיכום
מונטסקייה נולד בדרום מערב צרפת, בעיר בורדו, כבן למשפחה אריסטוקרטית ואמידה. קיבל חינוך קלאסי ולמד משפטים. מונטסקייה ירש תפקיד של שופט בורדו בפרלמנט מהדוד שלו. פרלמנטים אז היו מוסדות שיפוט, שהסמכות שלהם באה ממסורת פיאודלית עתיקה. הפרלמנטים היו בסכסוכים עם המלך, במטרה לשמור על אינטרסים של אצולה. מונטסקייה פרסם את הרומן שלו "מכתבים פרסיים" ב-1721. התיידד עם אניטלקטואלים הצרפתיים בפרס, ויכל גם להסתובב בעולם, הלך לאנגליה, ועקב מקרוב אחר החיים הפוליטיים שם.
מונטסקייה פרסם, אחרי עבודה של 20 שנה, את "רוח החוקים", שהפך מיד לרב מכר והודפס פעמים רבות ונחשב עד היום לקלאסיקה בתחום המחשבה המדינית. פורס ביסס את הקמת החברה על עקרון החוק הטבעי. מאוד הושפע מתורת המוסר של אריסטו, שטען שכל מדיה טובה נמצאת באמצע בין שתי הקצוות. אמצע הדרך היא דרך הסגולה. מונטסקייה אימץ תפיסות אריסטוטליאניות, אבל תוך מבט במציאות שונה לחלוטין, אז גם יש ביניהם הבדלים, ההופכים את מונטסקייה להוגה מקורי. ביסס את התיאוריות שלו על החוק הטבעי: החוקים הקיימים בכל חברה הם רק חלק מחוקים אוניברסליים. מונטסקייה הגדיר אותם כיחסים הכרחיים הנובעים מטבע הדברים. היררכיה של חוקים, שבראשה עומדים החוקים הפיזיים. אחר כך הטבעיים, הקובעים את התנהגות בני האדם כיחידים. כשהאדם יצר את החברה, הוא עשה חוקים אזרחיים, פוזיטיביסטים (בכך אין חדש, הופיע גם בפילוסופיה הסכולסטית). החוק הטבעי מושתל בתוך התודעה של בני האדם. למשל, מלמד אותנו לדאוג לשמירה עצמית. מונטסקייה מבחין בין מצב הטבע ובין המצב החברתי, אבל שולל את זה שיש פער איכותי בין הדברים, בניגוד ללוק והובס. המעבר בין השניים הוא חלק, ולאו דווקא דורש אמנה חברתית דרמטית. לפי מונטסקייה במצב הטבע האדם חלש מדי, אז זה רק טבעי שהוא ירצה להתאחד (יצור חברתי אחרי הכול). טמונה באדם האפשרות שיחוקק חוקים חדשים, לכן גם הם חלק מהמערכת האוניברסאלית, ויש להם קשר כלשהו לחוק הטבעי.
עוד הבדל במשנתו של מונטסקייה הוא בכך שהובס אומר שמצב הטבע הוא מצב של מלחמה, אבל מונטסקייה מאמין שדווקא כשהאדם לבד אז הוא מרגיש חלש ומפוחד. במצב הטבע גאוות השווא לא יכולה להיווצר אלא דווקא במצב החברתי, ובגלל זה דווקא בו יש נטייה לצאת למלחמה – הדורשת חקיקתם של חוקים מיוחדים.
סיכומים על מונטסקייה:
