הפילוסופיה של וילארד קווין

וילארד ון אורמיין קווין הוא אחד מהפילוסופים הבולטים של הזרם הפוסט-אנליטי האמריקאי, ויש יאמרו הבולט שבהם. הפילוסופיה הפוסט-אנליטית שאבה רבות מהפילוסופיה הפוזיטיביסטית של שנות ה-30 עד ה-50 בעולם דובר האנגלית אך החלה בהדרגה לכפור בעקרונות היסוד של חשיבה כזו עד לשיא, שבעבור רבים מתבטא בחשיבותו של קווין, בשנות ה-60 וה-70.

וילארד קווין מפורסם בעיקר בשל ארבע עקרונות מפתח שאותם הוא פיתח במסגרת הפילוסופיה הפוסט-אנליטית שלו, ולהלן נסקור ונסביר כל אחד מהם בקצרה:

תת-היקבעות התיאוריה על ידי נתונים[1] עיקרון זה שנוסח על ידי קווין טוען בפשטות כי לאותה מערכת של נתונים אמפיריים יכולות להיות כמה תיאוריות הנתמכות בידיהם. כלומר, אותה מערכת תצפיות יכולה לקבל הסברים תקפים על ידי תיאוריות שונות שאינן מתיישבות זו עם זו. תפיסה זו יכולה להיות תקפה הן במדע והן למשל בחקר ההיסטוריה, כאשר אותן עובדות מוכרות יכולות להיות מתובנתות אל תוך מערכות הסבר שונות זו מזו.

אי בחינות ההוראה [2] (נקרא גם אי היקבעות ההוראה): עיקרון זה של וילארד קווין גורס כי מונחים לשוניים שבהם אנו עושים שימוש לעולם אינם מצביעים באופן קבוע וחד משמעי על אובייקטים במציאות החיצונית לשפה, וכי למעשה ניתן לתאר את המציאות בדרכים שונות.

אי היקבעות התרגום[3] – עיקרון זה קובע כי אין פירוש אחד ונכון של טקסט ואין דרך לתרגם אותו באופן חד משמעי. זאת מכיוון שכל מבע תלוי בדרך שבה הוא מתפקד במערכת רחבה יותר וישנן דרכים שונות להבין את הפונקציה שלו, כך שלא ייתכן תרגום נאמן או פירוש, קל וחומר שלא אל תוך מערכת אחרת בעלת פונקציות שונות

יחסיות אונטולוגית[4] – החלוקה שלנו את העולם לאובייקטים שונים היא תמיד חלוקה שניתן לבצע בכמה דרכים שונות ואין דרך אחת שעולה על האחרות או עדיפה עליהן בכל דרך. הדרך שבה אנו בונים את העולם כמערך של מושגים, תהליכים, אירועים וכו' היא דרך מבנה שניתן תמיד להציע לה חלופה הגיונית אך שונה.

לפילוסופיה של וילארד קווין הייתה השלכה מרחיקת לכת על תחום הפילוסופיה של המדע אך היא חרגה אל כלל תחומי הפילוסופיה והיוותה את אחת מעמודי היסוד לעלייתו של הפוסט-מודרניזם בעיקר בצורתו האמריקאית שהיא מעט שונה מהפילוסופיה האירופאית.

חפש גם:

Quine


[1] (underdeterminacy of theory by data

[2] (inscrutability of evidence)

[3] (indeterminacy of translation)

[4] (ontological relativity

מדוע בכה יעקב כשנשק לרחל?

וישק יעקב לרחל וישא את־קלו ויבך: מדוע בוכה יעקב כאשר הוא נושק לרחל? איך זה קשור לכל אירועי הנשיקה והבכי האחרים שלו והאם הבאר היא בעצם לב?

עוד דברים מעניינים: