אחת הגישות בחקר השפה והמגדר גורסת כי השפה היא פטריארכאלית ומפלה נשים
p כחלק מהגישה הפטריארכאלית המסורתית – הלשון מתוכננת בידי גברים ולצורך שימושם בה. חוקרים שונים ניסו להראות כי יש בראייה הסטריאוטיפית של החברה יחס מפלה כלפי האישה, והדבר משתקף גם בלשון.
p נקודת מבט פמיניסטית: נשים שוות לגברים, וראויות ליחס ומעמד דומים. ההנחה היא שנשים שוות לגברים וזוכות ליחס ולתנאים שווים.
ביטויים ומבנים מגדריים בשפה– צורת זכר "בלתי מסומנת"
p צורת הזכר נתפסת כצורה הבסיסית ממנה נגזרות שאר הצורות. "ברירת מחדל" המייצגת את הצורה הניטראלית של הלשון:
שמות תואר: (כדי להגיע לאישה אנחנו מוסיפים את האות ה)
n policeman, man-to-man, mankind, manpower, fireman, chairman
n אדם, בני אדם, כוח אדם, איש קשר (הכול גברי)
כללי דקדוק אוניברסאליים:
p הזכר היא הצורה הבסיסית, הבלתי מסומנת, וצורת הנקבה היא הצורה הנגזרת ממנה.
p ילדה, אישה, זמרת
משמעות שונה לאותה מילה במין אחר:
p מזכיר (מזכיר ראש הממשלה)– מזכירה (מזכירת ראש הממשלה- כמו פקידה), גנן – גננת, עוזר – עוזרת, בעל בית – בלבוסטה
שמות תואר מגדריים
p בטקסטים שונים נוטים לתאר נשים על ידי קשרי הנישואין (אשתו של, אשת ראש הממשלה, Mrs. Miss) או קשרי המשפחה (אימא של, הבת של) – שייכות שלה לגברים אחרים.
p גברים מתוארים באמצעות המקצוע או אפיון שבמרחב הציבורי (ראש הממשלה, מתכנת, פיזיקאי, Mr.).
p סיקור "ארבע אימהות" כדוגמא – את הנשים שראיינו לתקשורת כתבו רק את השם הפרטי שלהן, עם תוספת של שם הבן והן לא נשאלו על דעתן הביקורתית ביטחונית. את הגברים ראיינו עם שם פרטי+משפחה, מה התפקיד שלהן, מה דעתם על המצב הביטחוני אבל לא הוסיפו את הקשר של אבא של וכו'.
קונוטאציות שליליות בלשון שמשתמשים בה גברים כדי לתאר נשים (סלנג)
p מילים שהיו בעלות משמעות חיובית או ניטראלית קיבלו עם השנים משמעות שלילית ומשמשות ככינוי לעגני לאישה, שלא כמו מקבילותיה בזכר:
n בהקשר המשפחתי: דודה, אימא פולנייה, בתולה זקנה, ילדונת, בלבוסטה
n בהקשר של בעלי- חיים: פרה, שפנפנה, חתולה, כלב(ת)ה, ברקודה, פרגית, נחש
n תפקידים במרחב הציבורי: נסיכה (פרינססה), מכשפה
p לגברים קיימים בעברית פחות כינויי סלנג, ואינם שליליים ברובם:
n בחורינו המצוינים, ג'באר, גבר, גבר גבר, גבר לעניין, מאצ'ו, שאקל, כלי, כלי עולם, תרנגול, פרפר
n בובה, בובולינה, בובה'לה, בייב, כוסית, פצצה, פצצת מין, פרינססה, שאפה, קוזינה, חביבה'לה, בובת ברבי, בטטה, ביצ'ית, ינטה, יכנה, מכלואה, פוסטימה, צ'פצ'ולה, פקצה, פרחה (ושאר הכינויים שהוצגו בשקופית הקודמת)
– נשים מאופיינות במראֵה, מיניות, טרחנות, שתלטנות, ילדותיות
– גברים מאופיינים בסמכותיות, כוחניות, "גבריות", שליטה
סיכום מאמר: ואותן השמות עומדים לדורות – שלומית אלמוג
ראה גם: לשון, חברה ותרבות