מה עושים עם התנהגות של אנשים שליליים בסביבתנו? שני סיפורים בגמרא וכמה גישות ליחס ולאחריות שיש לנו כלפי אחרים, ושלהם כלפי עצמם:
לאמורא רבי זירא הייתה חבורה של פרחחים ("בריוני") שחיו בשכנותו והוא היה מנסה לקרב אותם על מנת שיחזרו בתשובה, מה שלא מצא חן בעיני שאר החכמים. רבי זירא לא זכה לראות את מאמציו נושאים פרי, אך כאשר הוא מת אמרו לעצמם אותם פרחחים: "עד עכשיו הקטן חרוך השוקיים (כינויו של רבי זירא) מבקש עלינו רחמים, עכשיו מי יבקש עלינו רחמים? הרהרו בליבם וחזרו בתשובה. (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, ל"ז א).
לתנא רבי מאיר הייתה בעיה דומה עם בריונים שחיו בשכנות לו והיו מצערים אותו כל כך עד שיתפלל שימותו. בתגובה ציטטה לו אשתו החכמה ברוריה את הפסוק " יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם" (תהלים ק"ד) ושאלה: "האם כתוב שם כי יתמו "חוֹטְאִים"? לא, אלא "חֲטָאִים"". היא עוד דחקה בו להביט אל סוף הפסוק, "ורשעים עוד אינם", והסבירה כי מאחר ותמו החטאים אין הם עוד רשעים. התפלל עליהם רבי מאיר וחזרו בתשובה. (בבלי, ברכות, י, א).
בטח יעניין אותך גם:
