ציוריו המופשטים של מרק רותקו הם חידה פסיכולוגית וכשהפילוסוף הסלובני סלבוי ז'יז'ק דן באופן שבו זיגמונד פרויד ניסח את ההפרעה הפרנואידית, הוא מביא אותו כדוגמה. ז'יז'ק כותב כי בעבור פרויד הפראנויה אינה המחלה עצמה אלא הניסיון של הנפש לרפא את עצמה משבירה בעולמו הסימבולי של האדם, המשמעות שהוא מייחס לקיומו, שבירה שמאיימת להביא אותו לקריסה. וכך כותב ז'יז'ק:
מרק רותקו. ללא כותרת. 1969
"אם אנו רוצים עדות לתהליך כזה של שבירה – השבירה של ההפרדה בין הממשי והמציאות – אנחנו צריכים להתחקות אחת הנתיב שיצרו הציורים שצוירו בשנות השישים, העשור האחרון לחייו, בדי מרק רותקו, הדמות הטראגית ביותר של האקספרסיוניזם המופשט האמריקאי. ה"תמה" של הציורים האלו קבועה: כולם אינם מציגים דבר מלבד וריאציות בצבעים של היחסים בין הממשי והמציאות, שבוטאו כהפשטה גיאומטרית על ידי הציור המפורסם של קזימיר מלביץ', "האיקון הערום הבלתי ממוסגר של זמני": ריבוע שחור פשוט על רקע לבן. ה"מציאות" (שטח רקע לבן, ה"כלום המשוחרר", החלל הפתוח שבו יכולים להופיע אובייקטים) משיג את העקביות שלו רק באמצעות "החור השחור" במרכזו… כלומר על ידי החרגה של הממשי, על ידי שינוי הססטוס של הממשי לכדי זה של העדר מרכזי. כל הציורים המאוחרים של רותקו הם מאמץ להפריד את הממשי מהמציאות, כלומר, למנוע מהממשי (הריבוע השחור במרכז) מלגלוש לתוך כל השדה, לשמר את המרחק בין הריבוע לבין מה שחייב בכל מחיר להשאר הרקע שלו. אם הריבוע מאכלס את כל השדה, אם ההבדל בין הדמות והרקע שלה אובדים, התוצאה היא אוטיזם פסיכוטי. רותקו מתאר את המאבק הזה כמתח בין הרקע האפור והנקודה השחורה המרכזית שמתרחבת באופן מאיים מציור אחד למשנהו (בסוף שנות השישים החיות של אדום וצהוב על הקנבס של רותקו מוחלפת יותר ויותר בניגוד מינימלי בין שחור ואפור). אם נביט בסדרת ציורים זו באופן "קולנועי", כלומר אם "נקרין" אותם בזה אחר זה כך שיווצר רושם של תנועה, אז כמעט ונוכל לשררט קו אל הסוף הבלתי נמנע – כאילו רותקו הונע על ידי איזו צורך גורל בלתי נמנע. בציורים הסמוכים למותו, המתח המינימלי בין שחור ואפור משתנה בפעם האחרונה לכדי קונפליקט בוער בין אדום וצהוב רעבתנים, עדות לניסיון הנואש האחרון לגאולה ובו בזמן אישור ללא מקום לטעות שזמנו קצר. רותוקו נמצא יום אחד מת בדירתו בניו-יורק, בבריכת דם, פרקי ידיו חתוכים. הוא העדיף את המוות על פני להבלע על ידי "הדבר", הערפל האפור וחסר הצורה הזה". (מתוך:looking awry )
האם זו "אמפתיה" או "סימפתיה" שאתם מביעים? בעוד שרוב האנשים נוטים להחליף ולבלבל במשמעות המילים, ההבדל במנגנון הרגשי שלהן חשוב. אמפתיה, היכולת להרגיש בפועל את
