השסע הלאומי במדינת ישראל נובע מהמתח הקיים בין האוכלוסייה היהודית לרוב לבין המיעוט הערבי, הנובע מהבדלים לאומיים, דתיים, היסטוריים ופוליטיים. על רקע זה נדרשת המדינה הדמוקרטית להתמודד עם אתגר מורכב: מחד, לשמר את אופייה היהודי של המדינה, ומאידך להבטיח שוויון זכויות מלא לכלל אזרחיה. להלן הדרכים המרכזיות בהן המדינה והחברה האזרחית פועלות לצמצום השסע הלאומי ולקידום חיים משותפים.
1. שמירה על זכויות אדם ומתן זכויות קבוצתיות-תרבותיות
המדינה מחויבת לשמירה על זכויות הפרט של כל אזרחיה, ללא הבדל דת, גזע או לאום. לצד זכויות פרט כלליות, ניתנות גם זכויות קבוצתיות למיעוט הערבי, כגון אוטונומיה תרבותית, חינוך בערבית, גישה לתרבות ולדת, והכרה בלגיטימיות של זהותם הלאומית והתרבותית. צעדים אלו נועדו לאפשר לערביי ישראל לחיות בזהות שלמה תוך שמירה על נאמנות אזרחית.
2. מדיניות של העדפה מתקנת
הממשלה נוקטת במדיניות העדפה מתקנת שנועדה לצמצם פערים חברתיים-כלכליים ארוכי שנים. בין היתר:
חקיקה המחייבת ייצוג הולם לערבים בשירות המדינה ובחברות ממשלתיות.
יישום תוכניות ייעודיות לתעסוקה, רווחה, חינוך ותשתיות. למרות שהציבור הערבי מהווה כ-21% מהאוכלוסייה, שיעורו בשירות הציבורי נמוך יחסית, ולכן ננקטים צעדים לשינוי מגמה זו.
3. שירות אזרחי-לאומי כחלופה לשירות צבאי
לאור הרגישות הפוליטית והזהותית של ערביי ישראל, ניתנת להם האפשרות לשרת בשירות אזרחי במקום בשירות צבאי. השירות מאפשר השתלבות תורמת בחברה ומקנה למשרתים זכויות והטבות זהות לאלו של יוצאי צבא. הוקמה מנהלת השירות האזרחי, אשר פועלת להרחבת ההשתתפות במגזר זה ולחיזוק תחושת השייכות.
4. שיטת בחירות יחסית
שיטת הבחירות היחסית בישראל מאפשרת ייצוג פרלמנטרי לקבוצות מיעוט, כולל הציבור הערבי. העובדה שכל קול משפיע באופן ישיר על הרכב הכנסת, מבטיחה שקולם של אזרחים ערבים יישמע בזירה הפוליטית. ייצוג זה מספק אפשרות להשתתפות אזרחית פעילה במסגרת החוק.
5. פעילות של ארגונים חברתיים לחיים משותפים
בישראל פועלים ארגוני מגזר שלישי רבים, יהודיים וערביים, הפועלים לקידום שיח, סובלנות ודו-קיום. ארגונים אלו פועלים בעיקר בתחומי החינוך, הנוער, התרבות והשלטון המקומי, ומעודדים היכרות אישית בין יהודים לערבים כדי להפחית דעות קדומות ולבנות אמון.
6. תוכניות ממשלתיות להנגשת השכלה גבוהה
המדינה מקצה תקציבים ומקדמת תוכניות ייעודיות להגדלת מספר הסטודנטים מהמגזרים הערבי, הדרוזי והצ'רקסי באקדמיה. תוכניות אלו כוללות סיוע כלכלי, מכינות קדם-אקדמיות, ליווי מקצועי ותמריצים למוסדות הקולטים. המטרה היא לא רק השכלה, אלא שילוב תעסוקתי איכותי ושוויוני.
7. השקעה בפיתוח כלכלי ביישובים ערביים
בשנים האחרונות ניכרת השקעה ממשלתית הולכת וגדלה בפיתוח היישובים הערביים:
הקמת הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי.
פיתוח תשתיות, תחבורה, אזורי תעשייה משותפים.
קידום מיזמים עסקיים ותוכניות תעסוקה במגזר הערבי. מטרת השקעות אלו היא לספק תמריצים כלכליים אמיתיים, ולצמצם את הפערים שנוצרו לאורך עשורים.
סיכום
ההתמודדות עם השסע הלאומי בישראל מחייבת שילוב בין כלים מוסדיים, חקיקתיים, חינוכיים וחברתיים. צמצום הפערים, שיפור התחושה של שותפות אזרחית, ומתן מענה לזהות הייחודית של ערביי ישראל – כל אלו הם צעדים הכרחיים לבניית חברה דמוקרטית, שוויונית ומכילה. ההתמודדות עם השסע אינה רק אתגר פוליטי, אלא גם הזדמנות חברתית ואנושית לעיצוב עתיד משותף ברוח של סובלנות ושיתוף.
חזרה אל: סיכומים באזרחות
