המזון וחשיבותו
- המזון משמש כמקור להפקת אנרגיה ולבנייה של חומרים הדרושים לגוף.
- המזון מורכב מחומרים אורגניים (חלבונים, שומנים, פחמימות, ויטמינים) ואנאורגניים (מים, מינרלים).
- מים: מהווים כ- 70% ממשקל הגוף, הכרחיים לקיום כל תהליכי החיים.
- מינרלים: חומרים אנאורגניים, מצויים בכמויות זעירות בגוף, חיוניים לתהליכים שונים בגוף. היונים נתרן וכלור חיוניים לשמירה על מאזן מים, יוני נתרן ואשלגן דרושים להעברת אות חשמלי בתאי העצב, סידן חיוני לבניית עצמות, ברזל לבניית המוגלובין ועוד.
- חלבונים: חומרי הבניין העיקריים של הגוף. בעלי תפקידים רבים בגוף. קבוצת חלבונים משמשת כאנזימים (זרזים של תגובות כימיות בגוף).
כל פעולה הנעשית בתא כמו פירוק או הרכבה של חומרים מזורזת ע"י אנזימים.
חלבונים מתפקדים גם כנוגדנים, הורמונים, חלבוני הובלה כמו המוגלובין וחלבוני מבנה כמו חלבונים הבונים את השרירים. - פחמימות: סוכרים שתפקידם העיקרי הוא לשמש כמקור אנרגיה מידי בתאים (גלוקוז) כמו כן משמשים כחומר תשמורת (גליקוגן) , בעלי תפקיד בהיכרות בין תאים ובבנייה של תאים.
- שומנים: (ליפידים), מהווים מרכיב חשוב במבנה קרום התא, חיוניים לכל התאים. משמשים כחומר תשמורת, חומר בידוד השומר על חום הגוף ומגן על רקמות פנימיות.
- ויטמינים: חומרים אורגניים, רובם בנויים ממולקות קטנות אשר אינן מתפרקות במערכת העיכול. כל הוויטמינים מצויים בכמות קטנה יחסית בגוף, אך חיוניים לקיומם של תהליכים שונים. האדם חייב לקבל את הויטמינים במזון, פרט לויטמין D המיוצר בגוף.
- כל תהליכי פירוק המזון במערכת העיכול נעשים בעזרת אנזימי עיכול המזרזים תגובות אלו.
מבנה מערכת העיכול
ראו סיכום מורחב על מבנה מערכת העיכול
פה ¬ וושט ¬ קיבה ¬ תריסריון ¬ מעי דק ¬ מעי גס
| האיבר | תפקיד |
| פה | פירוק מכני של המזון, ריכוך ע"י הרוק, תחילת פירוק כימי של פחמימות ע"י אנזים עמילאז המצוי ברוק. הלעיסה מגדילה את שטח הפנים של המזון. |
| וושט | המזון עובר מהפה לקיבה. בזמן בליעה, ישנה לשונית המכסה את פתח קנה הנשימה על מנת שלא יכנס מזון לריאות. תנועת המזון היא בגלל תנועה פריסטלטית של שרירי הוושט ולא בגלל כוח הכובד. |
| קיבה | מצויה מתחת לבית החזה, בצד שמאל של הגוף. בכניסה לקיבה מצוי שריר הנפתח בעקבות גירוי המגיע למוח בזמן בליעת מזון. בקיבה מתרחשת מעיכה וערבוב של המזון – פירוק מכני, תחילת פירוק חלבונים ע"י פפסין. בדפנות יש תאים המפרישים ריר ותאים המפרישים חומצה מלחית ואנזימים. מיץ הקיבה הוא חומצי מאד. התאמת מבנה לתפקיד: א. הדפנות הפנימיות של הקיבה הן בעלות קפלים רבים, המגדילים את שטח הפנים ¬ ג. החומציות בקיבה גבוהה מאד, אך הקיבה אינה מעכלת את עצמה הודות לריר המופרש כשעה לאחר תחילת העיכול בקיבה, השוער נפתח לסירוגין ומאפשר מעבר של עיסה לתריסריון. |
| תריסריון לבלב, כיס מרה | החלק הראשון של המעי הדק. לעיסת המזון בתריסריון מגיעים אנזימים המפרקים פחמימות וחלבונים. גם פירוק השומנים מתחיל בתריסריון. הסביבה בתריסריון אינה חומצית אלא ניטרלית ולכן הלבלב (מצוי מתחת לקיבה) מפריש לתריסריון נתרן ביקרבונט, המנטרל את החומציות המגיעה מהקיבה. הלבלב גם מפריש אנזימי עיכול. לתריסריון מופרש מיץ מרה, הנוצר בכבד ונאגר בכיס המרה. מיץ המרה מזרז פירוק /שומנים ע"י הפיכתם לתחליב (מגדיל את שטח הפנים של השומנים ומקל על פירוקם בהמשך בעזרת אנזימים). |
| המעי הדק | צינור ארוך, מתרחש בו השלמת פירוק כימי של חלבונים, שומנים ופחמימות. ספיגה של מרכיבי המזון בתאי דופן המעי והעברתם לדם. התאמה בין מבנה לתפקוד: שטח הפנים הפנימי של המעי גדול מאד הודות לקפלים רבים, וכן מספר עצום של בליטות הבולטות מתאי דופן המעי לתוך חלל המעי. באופן זה גדל שטח הפנים דרכו נספגים תוצרי העיכול. |
| מעי גס | ספיגה נוספת של מים, הצטברות שיירי מזון שלא עוכלו והפיכתם לצואה. |
תפקידי הכבד במערכת העיכול
ראו סיכום מורחב: תפקידי הכבד
- איבר המייצר את מיץ המרה.
- מערכת הדם בנויה כך שכל תוצרי המזון שעוכלו במעיים ועברו לדם מגיעים קודם כל לכבד, ומשם לשאר חלקי הגוף.
- הכבד מייצר ומפרק חלבונים: מחומצות אמיניות שהגיעו ממערכת העיכול או חלבונים שמקורם בתאים שמתו בגוף. מפירוק החלבונים נוצרת בכבד אמוניה ההופכת לשתנן ומסולקת ע"י הכליות.
- הכבד משמש מאגר לפחמימות – גליקוגן.
- הכבד מנטרל רעלים המגיעים עם הדם.
- אלכוהול מגיע במהירות לכבד ושן מתפרק ע"י אנזימים. חלק מתוצרי הפירוק הם רעילים ומזיקים לתאי הכבד. לכן יש סכנה בשתייה מרובה של אלכוהול ¬ הצטברות של רעלים ¬ הרס של הכבד (שחמת).
חזרה אל העמוד הראשי: סיכומים לבגרות בביולוגיה / ביולוגיה של גוף האדם
