סיכום: מבנה חדשות החוץ: סיקור המשברים בקונגו, קובה, וקפריסין בארבעה עיתונים זרים / גלטונג ורוגה

המאמר עוסק בסוגיה הכללית של הגורמים המשפיעים על זרימת החדשות מחו"ל עפ"י מאמרו של אסטגארד עם שינוי קל.

נקודת המוצא הינה התייחסות לעולם כמבנה גיאוגרפי המחולק ל-160 טריטוריות , מרביתן "אוטונומיות" הנקראות "אומות". ישנן אומות מיוחסות ואומות נחותות. ישנה חלוקה של 2 רמות של ארגון אנושי: הרמה הבין – אישית , והרמה הבין- לאומית. שתי הרמות מנותקות זו מהשנייה אך ככל שהקשר ביניהן מתחזק (תלות בין אוכלוסיה להנהגה באומה כלשהיא) תלות בין האומות גדלה, בגלל יעילותה הגוברת של התק'  ופעילות צבאית האירועים מתחילים להקשר אחד לשני.

נעסוק בדרך בה הופכים אירועים ל"חדשות". תקשורת העוסקת בחדשות כגוף בלתי אישי ובלתי נחלק, אולם נגביל עצמנו לא. תקשורת העוסקת בחדשות תוך הימנעות מהסקת מסקנות מעקרונות ראשוניים.

תיאוריה:

ככל שהתדר (משך הזמן) של האירוע דומה יותר לתדר של אמצעי תקשורת העוסק בחדשות, כך רבים הסיכויים שהוא ייתפס כחדשות בקרב אותו אמצעי תקשורת.

ישנו סף מסוים (גודל) שהאירוע צריך לעבור כדי להיקלט.ככך שקטנה אי הבהירות כך יורגש יותר האירוע  – קיימת העדפה של אירוע שפירושו ברור לעומת אירוע מעורפל ובעל השלכות סוטרות.

אירוע המתרחש בקרבה תרבותית דהיינו דברים שמוכרים לנו ודומים לנו ימשוך יותר את תשומת ליבנו. רלוונטיות האירוע– אירוע יכול להיות מרוחק מבחינה תרבותית ועדיין להכיל משמעות בגלל ההשלכות שיש לו בקרב הקורא / מאזין. אירוע שאדם יכול לנבא אותו / לרצות שיתרחש.

טענה נגדית היא שככל שאירוע בלתי צפוי ובעל משמעות הוא מושך יותר תשומת לב שהרי דברים נדירים מושכים יותר מדברים רגילים וממוסדים. אם אירוע הגיע לחדשות ונמצא בכותרות אזי ימשיך להיות מוגדר כחדשות למשך זמן מה. רצון להציג תוכנית מאוזנת – פריטים רבים של חדשות חוץ יקבלו ערך סף מעצם היותם פריטים חדשים.

עד כאן פורטו תנאים שאינם תלויי תרבות לחלוטין הרי התרבות האנושים דומה ברוב המקומות.

אולם ישנם גם אירועים תלויי תרבות המשפיעים על המעבר מאירועים לחדשות:

אירוע שנוגע לאומות עלית- ברור כי הנושא מעניין יותר שמדובר בשכבות עלית עולמיות.

ככל שאפשר לתפוס את האירוע במושגים אנושיים שנובע מפעולה של פרטים מסוימים.

ככל שההשלכות של האירוע שליליות יותר.

רעיון האנשה – אני תופסים חדשות כאירועים משפטיים תחביריים בעלי נושא או אדם או קבוצת אנשים מוגדרים אולם חדשות יכולות להיות אירוע שנולד מ"כוחות חברתיים" ובאירוע מסוג זה לא קיימים שמות של נפשות פועלות. האנשה היא תולדה של אידיאליזם תרבותי שלפיו אדם הוא אדון לגורלו וניתן לראות אירועים כתוצאת פעולתו של רצון אישי.

האנשה נובעת מצורך במשמעות ולפיכך בהזדהות.האנשה היא גורם ה"תדר" – אנשים יכולים לפעול בתדר של אמצעי התקשורת העוסקים בחדשות.

האנשה תואמת יותר את השיטות המודרניות לאיסוף חדשות והצגתם, קל יותר לצלם אדם אחד מאשר "מבנה".

כאשר טוענים שחדשות שליליות מועדפות מחדשות חיוביות ישנם הסברים:

חדשות שליליות מפורסמות יותר מפני שהם עומדות בקריטריון ה"תדר" – השלילי הוא קל יותר ונמשך פחות זמן. לחדשות שליליות קל יותר להיות מוסכמות על כולם וחד משמעיות.

נהוג לומר שחדשות שליליות ככל הנראה ממלאות אי אילו צרכים נסתרים או גלויים שיש לאנשים רבים. חדשות שליליות צפויות פחות מחדשות חיוביות הן מתייחסות לאירועים נדירים שקשה יותר לנבא.

הגורמים שצוינו בתיאוריה – מה הופר אירוע לחדשה מקיימים מערכת של יחסי גומלין מעניינת.

ככל שהאירועים עומדים יותר בקריטריונים כך רבים יותר הסיכויים שיקלטו כחדשות (ברירה).

כשנבחר פריט חדשות כלשהו יודגשו הגורמים שעשו אותו לחדשות ( עיוות)

תהליך הברירה והעיוות התרחשו מן האירוע ועד לקורא.

אם אירוע מסוים לא עומד באחד המימדים הוא יכול לפצות על כך במימד אחר.

נתונים

4 עיתונים נורווגים, 3 משברים בינלאומיים לכל משבר מס' משתנים שישמשו לניתוח התוכן של הכתוב באותם עיתונים על המשברים. יש לציין שעיתונים בנורווגיה ממלאים תפקיד חשוב ומפוזרים במדינה. לגבי חדשות חוץ היה סיקור רק בעיתונים הגדולים, בייחוד בבירה – אוסלו. כך נבחרו: עיתון ממשלתי, עיתון הערב בעל תפוצה הגדולה ביותר, עיתון שמרני ועיתון ערב שמרני

המשברים היו: משברים בקונגו ,בקובה ובקפריסין.

דיון

לדעת החוקרים ניתן לבטוח במידת מה בהשערה הכללית. לא ניתן לקבוע חד משמעית באילו תנאים תהיה ההשפעה חזקה ביותר של ההשלמה.

ככל שהאומה רחוקה יותר, כך יהיה על האירוע לעמוד בקריטריון ה"חדר". אומה רחוקה תצטרך לייצר אירועים שימשכו תשומת לב בקלות רבה,כלומר חדשות פתאומיות ולא מקושרות.

ככל שהאירוע רחוק יותר כך הוא צריך להיות פחות מעורפל. כדי שאירוע מוזר ומרוחק יהפוך לחדשה, הוא צריך להיות פשוט וברור כך נוכל להתייחס לדברים מוזרים מתרבותו לא לרחוקים ממנו.

  • ככל שהאומה רחוקה יותר, כך החדשות צריכות להיות צפויות יותר. כדי שאומה מרוחקת תכנס לחדשות, החדשות צריכות להתאים לדפוס של ציפיות קיימות.
  • ככל שהשפעת ההמשכיות חזקה יותר, כך יכול להיות הסף נמוך יותר .מרגע שאירוע "הצליח להיכנס" , אפיק החדשות יהיה פתוח לו- "שרשרת חדשות".
  • ככל שהשפעת ההרכב חזקה יותר ,כך יכול להיות הסף נמוך יותר. אירועים יכולים להכניס לחדשות בגלל חוסר ייצוג של קטגוריות שראויות להצגה.
  • ככל שהחדשות שליליות פחות כך חשוב יותר תנאי ה"חדר", כדי שיופיעו אירועים חיוביים בחדשות, עליהם להתרחש בפרק זמן קצר.
  • ככל שמעמדה של האומה נמוך יותר, כך צריך להיות מרחק תרבותי קטן יותר.

אם אומה נחותה מבחינת מעמד, היא צריכה ל"כפר" על כך במושגים של קרבה.

–      ככל שמעמדה של האומה נמוך יותר, כך החדשות צריכות להיות צפויות יותר.

סטריאוטיפים לגבי מעמד נמוך שקיימים אצלנו.

  • ככל שהמעמד של אדם נמוך יותר, כך צריכות החדשות להיות צפויות פחות.

אנשי עלית נכנסים לחדשות אם שגרת היום-יום שלהם, אך אנשים במעמד הנמוך  צריך  לספק משהו יוצא דופן.

  • ככל שמעמדה של האומה נמוך יותר, כך צריך האדם להחזיק בעמדה גבוהה יותר כדי

 

חזרה אל: סיכומי מאמרים בתקשורת

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: