"כאשר היית פה" של זלדה הוא שיר אהבה וגעגועים לאדם שאיננו בחיים. יש בשיר נוסטלגיה ואידיאליזציה של החיים המשותפים. דמות הבעל צובעת ומעניקה את התוכן הרוחני לזוגיות, כלומר היה לאדם הזה מימד רוחני- דתי או אולי נוכחותו היא נוכחות אידיאית או דתית.
ל"כאשר היית פה" יש שלושה בתים. יש ניגוד בין שני הבתים הראשונים המתארים את חיי בני הזוג בעבר לבין בית השני המתאר את הבדידות כפי שחווה אותה הדוברת בהווה.
בית א': הבית הראשון מתאר את החיים בעבר. כאשר הדוברת הייתה במחיצתו של הנמען היא זכתה להגנה- "מבטך החום הגן עלי" (האנשה). המשך הבית מתאר קשר נדיר בין בני הזוג- "מחשבותינו נוגעות/ פתע/ כנף אל כנף." (מטאפורה) הקשר בין השניים הוא קשר עדין ושביר כמגע כנפיים או שמדובר בשתי ישויות עצמאיות הנפגשות במעופן בקשר מיוחד.
בית ב': הבית השני ממשיך לתאר את החיים בעבר. בקשר בין בני הזוג היה משהו נצחי- "בתוך הדברים החולפים". הקשר ביניהם מוצג כמשהו רוחני גם בבית זה במילים "היית עמדי" שהיא אלוזיה למתפלל היהודי המייחל לנוכחות האל ולמחסה (מזמור לדוד- "לא אירע רע כי אתה עימדי"). קירות הבית עוברים האנשה- "היו הקירות בני הבית קשישים/ שספרו מעשיות עתיקות/ בערב"- הם כאילו בני אדם המפיחים רוח חיים בבית. הקירות מיטונימיים גם לבני הזוג וגם למסורת ארוכת שנים וכן מחסה והגנה. חווית הזוגיות באה לידי ביטוי בשיר בשתייה התה.
בית ג': לעומת שני הבתים הראשונים שיש בהם יציבות והגנה, בבית זה בהווה, בהעדרו של הגבר אין יציבות והגנה. הדוברת בעקבות האובדן קורסת. אותם קירות שותקים כעת- "הם הסתגרו בשתיקתם". הם לא מהווים מחסה. יש נפילה בעקבות האובדן- נפילה ממשית, הדוברת חוששת שאם תיפול אף אחד לא יהיה שם להרים אותה, ונפילה מטפורית. הבית כעת ריק, מנוכר. הקירות הם רק חומר, לא מבני הבית כפי שהיו בעבר. הקירות שהיו שותפים לאהבה טבועים בחותם של זרות וניכור. הבית שהייתה בו שיחה ודיבור ( הקירות שסיפרו מעשיות) שוררת בו דממת מוות.
עיצוב אומנותי:
א. מבנה-
- שלושה בתים. המבנה משקף את משמעות השיר. חווית הנפילה של הדוברת היא התוצאה של השינוי שחל במעמדה. הקשר בין הבתים הוא קשר של סיבה ותוצאה. המעמד מתואר בשני הבתים הראשונים, המבטאים נוכחות של נמען שיש לו גם מימד רוחני דתי, שכל עוד היה איתה זכתה במחסה והגנה. הבית האחרון ממחיש את מצוקתה של הדוברת, את בדידותה נוכח היעדרותו של אהובה.
- חזרות- "כאשר היית" בבית הראשון והשני- תיאור העבר. בניגוד "עכשיו" של ההווה. "כאשר היית פה" של הבית הראשון מבטא נוכחות פיסית. "כאשר היית עימדי" מתאר נוכחות רוחנית.
אמצעים אומנותיים ב-"כאשר היית פה"
- מטאפורה- "ומחשבותינו נוגעות/ פתע/ כנף אל כנף." מצד אחד יש בקשר בין בני הזוג דברים טקסיים קבועים- שתיית התה בערב ומצד שני יש התחדשות- המחשבות שמפתיעות את בני הזוג. "היו הקירות בני בית קשישים/ שסיפרו מעשיות עתיקות… מטאפורה לקשר בין בני הזוג, תקשורת, מסורת עתיקה, קשר שאפילו החפצים הדוממים בו מקבלים משמעות. "עכשיו הקירות סיד ומלט/ יסוד זר/ חומר לא עונה כמוות"- מטאפורה להיעדרותו של הנמען, לקור ולזרות שחדרו לבית.
- האנשה- "מבטך החום מגן עלי", קירות שסיפרו מעשיות, קירות שמסתגרים בשתיקתם. ההאנשה מבטאת את השינוי שחל במעמדה של הדוברת.
- ניגודים- הגנה מול חוסר מחסה. דיבור מול שתיקה. הרגל מול חריגה מן השגרה. פיסי מול רוחני.
- אלוזיה- מזמור לדוד- "עימדי"- מעניקה משמעות רוחנית לנמען ולקשר בין בני הזוג.
- מיטונימיה- הקירות מטונימיים לבני הזוג.
"כאשר היית פה" \ זלדה – סיכום
סיכומי שירים נוספים של זלדה: שני יסודות, כל שושנה
סיכום זה הינו חלק ממאגר הסיכומים לבגרות בספרות באתר, פרק השירה.