שני יסודות / זלדה:
הַלֶּהָבָה אוֹמֶרֶת לַבְּרוֹשׁ
כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאָה
כַּמָּה אַתָּה שַׁאֲנָן
כַּמָּה עוֹטֶה גָּאוֹן
מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי מִשְׁתּוֹלֵל
אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים
הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה
בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל טֵרוּף
בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל רוּחָנִיּוּת
בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל דִּמְיוֹן
בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל חֵרוּת
בְּגַאֲוָה עַתִּיקָה וְקוֹדֶרֶת.
לוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי שׂוֹרֶפֶת
אֶת הַמִּמְסָד
שֶׁשְּׁמוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה
וְאֶת הַתְּלוּת הָאֲרוּרָה שֶׁלְּךָ
בָּאֲדָמָה, בָּאֲוִיר, בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּמָּטָר וּבַטַּל.
הַבְּרוֹשׁ שׁוֹתֵק,
הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֵרוּף
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵרוּת
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִּמְיוֹן
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחָנִיּוּת
אַךְ הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תָּבִין
הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תַּאֲמִין.
שני יסודות – סיכום
היסודות בטבע הם האדמה, האש, המים והרוח. בשיר "שני יסודות" של זלדה מופיע תיאור של להבה וברוש. הלהבה חושבת שהברוש שאנן, 'עוטה בגאון' בלי שמץ של טירוף וחירות, בלי שמץ של דמיון. התחושה היא שהלהבה מתעצבנת מהתנהגות הברוש. הלהבה רואה עצמה כמהפכנית ומרדנית, כל מה שהברוש לא ואנו מסיקים שהיא כן. לדעתה, יש בה טירוף, חירות ודמיון, ואם היא הייתה יכולה היא הייתה שורפת את הממסד. הם בעצם שני סוגים שונים של בני אדם, הברוש שותק בניגוד ללהבה המשתוללת. הברוש מכונס בעצמו ושותק. הוא יודע שיש בו טירוף, חירות, דמיון ורוחניות, אבל הוא גם מבין שהשהלבת לא תבין זאת ולא תאמין, מכיוון שהיא רואה את עצמה כמורדת. היא שבוייה בתוך המוסכמות שלה. כל מי ששותק ויציב, לדעתה הוא גם יבש וחסר דמיון. השהלבת היא מוחצנת ושטחית, היא שופטת ע"פ החיצוניות בלבד. אדם בוגר יותר יכול להבחין שהתנהגות חיצונית לא אומרת הרבה בהכרח.
המבנה של השיר: השיר "שני יסודות" של זלדה בנוי משני משפטים, השורות קצרות ויש בו הרבה פסיחות. הפסיחות מעידות על דינמיות- ללהבה אין זמן לנשום, בעוד הברוש רגוע, שותק ומסודר יותר.