אריק אריקסון – האני המתפתח וגיבוש הזהות בהקשר החברתי – סיכום

סיכום "אישיות: תיאוריה ומחקר": יחידה 2 – ניאו-פרוידיאנים:

אריק אריקסון – האני המתפתח וגיבוש הזהות בהקשר החברתי

סיכום זה הינו חלק מאוסף סיכומי הקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר"

אריקסון היה תלמידה של אנה פרויד וממשיך דרכה מבחינת הדגשת חשיבות האני. בנוסף, אריקסון בחר להתמקד בשאלת גיבוש הזהות של האדם, ובאמצעותה את תהליך ההתפתחות של האישיות.

שלושה תחומים שאריקסון עסק בהם שהשפיעו על עיצוב גישתו לאישיות האדם:

  1. העיסוק בפרקטיקה פסיכואנליטיתפסיכואנליזה + הדגשת האני ותהליכיו.
  2. הטיפול בחיילים נפגעי הלם קרב – בזמן מלחה"ע ה- II החיילים היו במצב שהוגדר כנוירוזת קרב (בלבול, תוהו ובוהו נפשי ואובדן אורינטציה אישית) אריקסון כינה זאת "משבר זהות", כלומר, האישיות אינה עומדת בלחץ, נכנסת להלם, והזהות העצמית נפגעת ומתערערת.
  3. מחקר אנתרופולוגי בנושא הזהותמשבר זהות נוצר כשהאדם נאלץ להתמודד עם מציאות שונה מהמוכר לו, ו/או כאשר נוצר קונפליקט.

זהות ושליטה: תהליכים מרכזיים באני

על פי אריק אריקסון האני הוא הבסיס להתנהגות האנושית. אחת הפונקציות החיוניות והבונות של האני הוא יצירה של תחושת הזהות ושמירה עליה.

  1. ייחודיות – תחושה מודעת של האדם כי הוא יישות נפרדת ומיוחדת.
  2. שלמות וסינתזה – האדם הוא שלמות אחת מתוך האינטגרציה בין הצדדים השונים של האישיות.
  3. אחידות והמשכיות – באני קיימת חתירה לא מודעת לשמירת הקשר בין האישיות בעבר לבין האישיות בעתיד. מה שיוצר תחושה של קביעות באישיות.
  4. שייכות חברתית –  שייכות וקשר לאידאלים ולערכים של קבוצה מסוימת, ומעניק בכך תחושת בטחון.

 

שני תיפקודים הכרחיים של האני:

  1. גיבוש תחושת הזהות – אם היא אינה מושגת נוצר מצב של ערפול ובלבול הזהות, שהוא בעייתי מאוד ומכאיב.
  2. השליטה בסביבה – צורך מרכזי ונפרד מדחפי הסתמי, אם היא אינה מושגת נוצר מצב של תסכול וזעם.

החברה והתרבות אצל אריקסון

במבט חיוביבמבט שלילי
החברה כמסייעת/מעודדת בהתפתחות הפרט.החברה כמשפיעה שלילית בהעברת מסרים/ערכים סותרים ומבלבלים.

לדוגמא: תחרותיות לעומת שיתוף פעולה.

גיבוש זהות – תמיכה ואישור מהסביבה.גזענות
שאלת הזהות – החברה מספקת הגדרות ופתרונות לצדדים מסוימים של שאלת הזהות

כמו משפחתי, מקצועי, לאומי ..

 

 

התפתחות האישיות:

אריקסון האמין שהאישיות מתפתחת במשך כל מהלך חייו של האדם. בכל שלב יש משבר. כלומר, נקודת מפנה קריטית, שבה חלה התפתחות לטובה/לרעה. המשבר בכל שלב מתרחש בשל ההתפתחות הפיסיולוגית האופיינית לאותו שלב, שאליה מתלוות דרישות גוברות מצד המשפחה והחברה. הרקע למשבר בכל תקופה הוא התפתחות ביולוגית/חברתית שהאדם צריך להתמודד עמה. התפתחות אפיגנטית – התפתחות שעומדת להתגלות  ומורכבת מנתונים תורשתיים (פוטנציאל במבנה התורשתי שלו שהינו מוגדר מראש), ומנתונים סביבתיים הנדרשים להגשמת הפוטנציאל המורש. ההתמודדות בכל שלב היא פיסיולוגית, פסיכולוגית וחברתית. התפתחות האישיות היא התפתחות האני וגיבוש הזהות של האדם, הרוכש בכל שלב כשרים ופתרונות חדשים המגבירים את תפקודו באיכות ובהיקף.

חמש התקופות הראשונות מקבילות ברמה מסוימת לשלבי ההתפתחות של פרויד. אריקסון מוסיף שלושה שלבים נוספים המאריכים את ההתפתחות למשך כל חיי האדם. פתרון מוצלח של שלב/משבר נחשב כהשגת יחס נכון בין הצדדים החיוביים והשליליים של הקונפליקט האופייני לשלב. הפתרון המוצלח בכל שלב מהווה בהשגה של מעלה.

 

שלב
גילמשברפיסיולוגיפסיכולוגיחברתיפתרון מוצלחפתרון שלילי

אורלי-סנסורי

(0-1)

ינקות

אמון בסיסי לעומת חשדנות בסיסית

 

הפה. פעולות אורליות גורמות עונג ליבידיאני.  ההזנה הקושרת את התינוק לאם.רכישת האמון הבסיסי תלוי בהיענות ובבטחון שמשרה האםהאם מהווה את מושא ההתיחסות העיקריתקווה.

העתיד צפוי וחיובי

חוסר בטחון בסביבה.

סכיזופרניה

שרירי-אנלי(1-3)              ילדות מוקדמת

אוטונומיה לעומת בושה וספק

חינוך לניקיון

חינוך נוקשה מדי יניב פתרון שלילי.

הילד מתמודד עם ההפרשות והשליטה בשרירי גופו.השגת אוטונומיה כשההורים תקיפים אך אינם פוגעים אמון שנרכש בעבר.האב נכנס לתמונהכח רצון

סובלנות ותקיפות

נוקשות וכפייתיות. חוסר יכולת לקבל החלטות.
לוקומוטורי  גניטלי(3-5)

גיל המשחק

יוזמה לעומת אשמה

שאלת הזהות העצמית והמינית

שליטה גוברת ביכולת התנועה.

התפתחות השפה.

תסביך אדיפוס / אלקטרה.

בניית הזהות המינית.

הורה תומך מניב יוזמה. הורה מעניש -אשמה. התעניינות גוברת בסביבה החברתית. תנועה מרובה ומשחק.
מטרה

חתירה למטרות ללא חשש מעונש/אשמה.

 

רגשי אשמה מהתוקפנות והקנאה באב/באם.
 

חיביון

 

(6-11)

גיל ביה"ס

יצרנות לעומת רגשי נחיתות

 

—-

 

הכרה ביכולותיו וכישרונותיו

 

הרחבת המסגרת המשפחתית והחברתית. ולמידת הנורמות.         חשיבות העבודה היוצרת תוצר.

יכולת

פרודוקטיביות

 

תחושת נחיתות, ייאוש ואי התאמה

גיל ההתבגרות(12-18)

זהות לעומת בלבול תפקידים

—-משבר הזהות.

זהות עצמית-אחידות ועקביות פנימית בעצמי, בדרך בה הזולת רואה אותי  והתאמה ביניהן.

פסק זמן חברתי. התנות בתפקידים חברתיים/אישיים שונים.
נאמנות

עקביות בזהות. שייכות למשפחה  ולחברה.

בלבול זהות או זהות שלילית. התחמקות ממחוייבות. לעג לנורמות.
בגרות מוקדמת(19-35)

אינטימיות לעומת בדידות

—-ביטחון בזהות העצמית בכדי לא לפחד ממיזוג עם זהות בן/בת הזוג.אחריות בעבודה.

מיניות. קשר של אמון הדדי ושיתוף.

אהבה
בדידות. אי יכולת ליצור אינטימיות. חוסר גיבוש הזהות
בגרות(35-50)

פוריות לעומת קיפאון

 

—-פתרון שלילי-קיפאון. משבר אמצע החיים.הולדת ילדים, גידולם והויתור למען הילד.
דאגה
 אחריות לילדים ולעצמו
קיפאון. שעמום וחוסר סיפוק
בגרות מאוחרת(50+)

אחדות האני לעומת ייאוש

 

השלמה עם המוות

—-סיפוק/ייאוש מהחיים.

אחדות האני כשמשלימים עם החיים בסיפוק והשלמה.

השלמה עם המוות

 
תבונה

שלמות האני

ייאוש

חוסר השלמה עם המוות

סיכומים נוספים תוכלו למצוא באוסף הסיכומים בפסיכולוגיה באתר וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: