השוואה בין המחשבה המדינית של אפלטון ואריסטו

הסיכום שלפניכם הינו חלק מאוסף הסיכומים בקורס תולדות המחשבה המדינית, תת נושא אריסטו. וחלק ממאגר הסיכומים בפילוסופיה באתר.

השוואה בין אפלטון ואריסטו:

	אפלטון	אריסטו
שיטת החקירה	דדוקטיבי – אפלטון מציג סדר פוליטי שלם וחד משמעי ולאחר מכן מאפיין את הפרטים בהתאם.	אינדוקטיבי – אריסטו רואה את הקיים ומנסה ללמוד על התכלית. בוחן את הפרטים ומהם מרכיב סדר פוליטי. אריסטו הוא ריאליסט.
האמת המוחלטתנקודות דמיון ושוני בעניין זה.	אמת מוחלטת אחת שאיננה ניתנת לשינוי. לכן האדם יכול לחיות רק בנקודה אחת מסוימת וכל השאר סבל.אפלטון משתמש במושג אידיאה נותנת תשובה אחת לאיך הסדר צריך להיראות, מה תפקידו של כל אדם. האידיאה היא דדוקטיבית.	קיימת אמת מוחלטת אך האדם יכול לחיות בכמה נקודות.אריסטו משתמש במושג תכלית – נותנת תשובה אחת גם כן (לכל אדם תכלית מסוימת והוא מפעיל שיקול דעת) אך הינה אינדוקטיבית. אריסטו רואה את הקיים ומנסה ללמוד על התכלית.
תהליך הלמידה	תהליך הלמידה והגעה לאמת איננו דרך התנסות אלא דרך היזכרות של הפילוסופי שניחנו בתבונה	הידיעה בעבור אריסטו איננה מספיקה יש צורך בתרגול בעשייה הפוליטית. בעלי הסגולה הטובה מתרגלים בתהליכים מתמשכים של קבלת החלטות רציונאליות .
האדם	חלוקה בין אנשים לפי תכונות מולד -כל נפש מחולקת לתאווה אומץ לב ותבונה. מקומם של האנשים במדינה נקע לפי המינון של המרכיבים. ייעודו של האדם במדינה יקבע לפי המרכיב הדומיננטי בנפשו. התבונה תמשול. אומץ הלב יגן והתאווה יהיו הנשלטים.	חלוקה בין אנשים לפי תכונות מולד – המינים הם נצחיים, האדם נולד עם תכונות ולא ניתן לשנותן. השליט הוא בעל המוח (התבונה) והעבד והנשים הם שמוציאים מן הכוח אל הפועל. הרעיון הוא לזהות מי הוא מי? אריסטו מעניק חשיבות רבה לחלוקת תפקידים בהתאם לתכונות ליצירת סדר מוסרי נכון. אריסטו טוען כי יש אנשים שטבעם הביולוגי מתאים לפוליטיקה וכאלו שלא (חלוקה לפי מין ואתניות).
מודל פוליטי	אחד ובלעדי נשען על צדק. שולל את הדמוקרטיה משום שלהמון אין את הכישורים להנהיג (משל האוניה). במודל הראוי לא יהיה צורך בחוק ופיקוח ציבורי. רק המלך הפילוסוף יכול לשלוט.	ישנו מודל פוליטי ראוי אך ישנם מודלים נוספים נסבלים. חקיקה אינטנסיבית כדי לתחזק את המוסריות של המדינה. מציע מספר מודלים לשלטון וטוען כי הפוליארכיה (ריבוי שליטים) היא הטובה ביותר אף בפועל האריסטוקרטיה (השולטים הם האזרחים שהתבונה דומיננטית בקרבם) הינה ריאליסטית יותר. דמוקרטיה איננה טובה משום שמתעלמת מה מיתרונותיהם של אלו בעלי יותר סגולה טובה. הרחבת סל השליטים כל האזרחים (הגדרה מצומצמת) יכולים לשלוט.
הבחנה בין פוליטיקה לאתיקה	אפלטון לא עושה הבחנה בין פוליטיקה לאתיקה . ישנה אתיקה אחת הנובעת מן האידיאה. הצדק של האדם והמדינה הוא אותו צדק. בעצם הצדק הוא המוסר. מדינה צדקת היא מוסרית. מדינה טובה וצדקת = אדם טוב וצדק. כשהצדק המדיני מתעוות גם הצדק האישי מתעוות. לא יכול להיות אדם מאושר במדינה מעוותת ולא יכולה להיות מדינה מעוותת בה אנשים מאושרים.	עושה הבחנה מסוימת בין פוליטיקה לאתיקה אך לא מנתק את הקשר ביניהם. הפוליטיקה חייבת להיות מוסרית. פוליטיקה לא מוסרית היא ממעוותת. אריסטו מבצע הבחנה בין הפרטי לציבורי. הפרטי – בית ומשפחה. הציבורי – הפוליטיקה והמדינה.חשוב: בחום הפרטי ישנה אתיקה מוסרית שונה מהתחום הציבורי. המוסר הציבורי חשוב יותר מהמוסר הפרטי. הטוב של כל האזרחים יחד עולה על הטוב של כל אזרח בנפרד. הפוליטיקה ממוקמת מעל האתיקה. כדי להפוך מוסר לפרקטי מחוקקים חוק. בלי הפוליטיקה האתיקה לא שווה כי אין דרך לממש אותה לכן צריך לייצר סדר מדיני.
המדינהוטבעיות המדינה	המדינה הינה יצירה טבעית – אדם לא יכול להתקיים ללא המדינה. האדם לא יכול להיות מאושר ללא המדינה. המטרה של המדינה לספק אושר. המדינה היא הכלי והאושר הינה המטרה. האושר יושג באמצעות המדינה כאשר תהיה צודקת = מוסרית.	המדינה הינה יצירה טבעית – אדם לא יכול להתקיים ללא המדינה. האדם לא יכול להיות שלם ללא המדינה. אדם ללא מדינה חסר את השלמות המוסרית. המטרה של המדינה (כלי) לספק מוסר ומיצוי עצמי שייעשה ע"י הפוליטיקה. כמו כן, תפקידה של המדינה להפוך אזרחיה למאושרים. כלומר גם כאן המטרה של המדינה לספק אושרקושר בין המוסר לאושר
שותפויות	המדינה האידיאית מבטלת שותפויות אחרות.	כל השותפויות צריכות להתקיים אך ישנה היררכיה. המדינה מורכבת ממעגלים של שותפויות המכילים זה את זה. למדינה יש קדימות על כל שאר המעגלים – היא מביאה לדרגת סיפוק עצמי גמור. היא קודמת שותפויות האחרות משום שהכלל קודם לפרט.
השליטים	מנותקים מהפיזי והגשמי וחיים חיי סגפנות.	עם השלטון נלווים גם תנאי נוחות של מעמד, רכוש וכוח. רכוש לא מביא אושר הוא עושה את החיים יותר קלים ומונע מוטרדות ברמה מסוימת.
מודל האזרח	כולם יכולים להיות אזרחים.במדינה של אפלטון היחסים בין שלושת המינים שווים משום שהם משלימים אחד את השני.	האזרחות הינה זכות לקבל החלטות לכן רק הצדיקים והאנשים השולטים בעצמם הם אזרחים מאחר ומאופיינים באלמנט התבונה.אריסטו הינו היררכי.
נשים	יכולות להיות שומרות	הנשים ממשות רק את המרכיב הגופני ללא השכל ומשוות לעבד
רוע	רוע לפי אפלטון הוא עיוות של המציאות וניתן לתיקון – אידיאליזם	הרוע לפי אריסטו קיים והוא חלק מהמציאות וטבע – ריאליזם.