מחשבת ישראל-סיכום: דמו של מי אדום יותר – פירוש הרמב"ם

מחשבת ישראל-סיכום: דמו של מי אדום יותר – פירוש הרמב"ם

מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: סיכומים במחשבת ישראל

רמב"ם: "אין מאבדין נפש מפני נפש"

הרמב"ם דן בסוגיית "דמו של מי אדום יותר" ומוסיף לדילמה שני מצבים תיאורטיים בהם ניתן היה לחשוב שמותר להרוג אדם כדי להציל אדם אחר:

א.    לרפא נפש אחרת: לדעת הרמב"ם לא נתן לפגוע בחייו של אדם כדי לרפא אדם אחר. דוגמא רלוונטית מימנו היא למשל תרומת איברים (סוגיה שלא הייתה קיימת בזמנו של הרמב"ם). נתן להסיק מפסיקתו של הרמב"ם שלא נתן לתרום את איבריו של אדם הנמצא במצב של מוות מוחי למשל, כדי להציל אדם אחר הזקוק לאיבריו כדי לחיות.

   הרמב"ם מעלה כאן דוגמא מתחום הרפואה שמבארת את הדילמה של על דרך ההקבלה "יהרגוך ולא תהרוג". במצב זה, בניגוד לדילמה התלמודית "יהרגוך ולא תהרוג", נתן היה אולי לחשוב שהאדם הגוסס איבד את ערך חייו ולכן אפשר, ואולי אף רצוי לפגוע בו כדי לעזור לאדם אחר שסיכוייו לחיות גבוהים יותר. כאמור, פסיקתו של הרמב"ם במקרה זה היא: "אין מאבדים נפש מפני נפש"- אין לפגוע בחיים של אדם אחד לטובת אדם אחר.חייו של האדם החולה, גם אם מדובר "בחיי שעה" (חיים קצרים), אינם שווים פחות מחייו של האחר.

להציל אדם מיד תוקף: במצב בו קורבן נרדף על-ידי תוקף (רודף), ההלכה פוסקת שמותר לאדם להציל את הנרדף גם במחיר הריגת הרודף וזאת רק אם אין ברירה אחרת, כלל הלכתי זה נקרא "דין רודף". עם זאת הרמב"ם מבקש להדגיש כאן כי עצירת הרודף אפשרית אך ורק במחיר חייו של הרודף עצמו (וכאמור רק אם אין ברירה אחרת(, ולא במחיר של אנשים נוספים, חפים מפשע. במצב זה חייו של אדם חף מפשע אינם שווים יותר מחייו של הנרדף ולכן: "אין מאבדים נפש מפני נפש".  

 

משנה תורה לרמב"ם- "אין מאבדים נפש מפי נפש"

"והריגת נפש מישראל

(כדי) לרפאת נפש אחרת

או להציל אדם מיד אנס (תוקפן)

-דבר שהדעת נוטה לו הוא

שאין מאבדין נפש מפני נפש"

עצות לפרודוקטיביות מאריך פרום

האם להיות עסוק זה להיות פרודוקטיבי? לפי אריך פרום, פוריות אמיתית היא לא לעשות הרבה אלא לממש את מי שאנחנו דרך מה שאנחנו עושים

קשרי הון-סגנון: הביטוס והון תרבותי

כיצד הסגנון שלנו משפיע על המעמד החברתי שלנו ועל סיכויי ההצלחה שלנו בחיים? על הקשר בין מושג ההון התרבותי ו"הביטוס" אצל בורדייה

עוד דברים מעניינים: