סיכום מאמר: אמיל דורקהיים – התאבדות כתופעה חברתית

סיכום מאמר: אמיל דורקהיים – התאבדות כתופעה חברתית

מתוך: סיכומי מאמרים בסוציולוגיה

סיכומי מאמרים קלאסיים

דורקהיים, אמיל, 2002 [1897]. ההתאבדות. תל אביב: נמרוד. לקריאה, עמ' 165-180, חלק שלישי, "התאבדות כתופעה חברתית", פרק ראשון ("היסוד החברתי של ההתאבדות").

 

הפרק "התאבדות כתופעה חברתית" מתוך ספרו 'התאבדות' של אמיל דורקהיים דן בעיקר בכך שהדרך להסביר את המספר קבוע של התאבדויות בשנה לכל חברה היא, ע"י מונחים סוציולוגים חברתיים, ע"י המבנה הערכי של החברה. במשך כל הפרק מעלה דורקהיים טענות סותרות לזו ומפריך אותן (פופר היה גאה בו).

דורקהיים טוען  שעל אף שתופעת ההתאבדות נראית כמעשה אינדיבידואלי המושפע מנסיבות אישיות לא כך הדבר. מספר ההתאבדויות בחברה יותר יציב משיעורי התמותה. כמו כן המתאבדים הם מיעוט קטן הפזור בחברה ללא קשר בניהם. על אף תחלופת האנשים בחברה (לידה ומוות)I שיעור המתאבדים נשאר קבוע כל עוד החברה איננה משתנה. מכאן נובע כי התאבדות איננה תופעה אישית אלא חברתית התלויה במבנה הערכי של החברה וברמת הלכידות בה. משתנים אלו (ערכים ולכידות) מסבירים את השוני בין חברות והאחידות בתוך החברה, ואת שיעורי ההתאבדות השונים בכל חברה.

דורקהיים טוען שפעולות משותפות של יחידים יוצרות קיום מסוג חדש. תודעת היחידים מתלכדת לתודעה קולקטיבית השונה משל יחיד ספציפי. החברה אינה זהה מבחינה איכותית לסך חלקיה, אלא שילוב שלהן השונה מהחוויה הפרטית. ניתוח מפורט של מצבים שונים (מצבי הכרה) לא יכול להסביר איך נוצרות אמונות ומנהגים (דורקהיים טוען שהן לא מתפתחות כתוצאה מניסיון). דוגמת; אמונה מונותיאיסטית. הדבר נכון לגבי כל תחומים אחרים כמו משפט מוסר מוסדות פוליטיים וכל היבט אחר של חיים קולקטיבים.  החברה עשויה מיחידים, אך הם בעלי תודעה קולקטיבית[1] משותפת הפועלת אליהם מבחוץ ושפיעה על הפרטים הכי אינטימיים בחיים – התאבדות. החברה 'גדולה' מהאדם ונשארת אחריו.

דורקהיים נותן כדוגמא את המוסר, וטען שהאדם איננו מוסרי במיוחד וזוהי החברה שמשפיעה עליו מבחוץ לנהוג במוסריות, על פי ערכיה, מצפון קולקטיבי. החברה היא כוח קולקטיבי החזק מכוחו של האינדיבידואל. אמונה או מנהג חברתי יכולים להתקיים באופן בלתי תלוי בביטויים האינדיבידואלים שלהם ( החברה לא).

לפי דורקהיים כל רעיון מוסרי מורכב מאגואיזם, אלטרואיזם, ומידה מסוימת של אנומיה[2]. החיים החברתיים מבוססים על ההנחה כי ליחיד יש אישיות מסוימת שהוא מוכן לוותר עליה אם הקהילה תדרוש זאת. 3 הזרמים שהוזכרו נמצאים בכל עם ומשפיעות על האדם. כאשר אחד גובר על האחרים אדם נוטה לבצע התאבדות. ככל שהזרם חזק יותר השפעתו על מעשה ההתאבדות תהיה חזקה יותר. כוחו של הזרם תלוי ב3 גורמים: -אופי היחידים המרכיבים את החברה. – אופי הארגון החברתי. –משברים המשפיעים על תיפקוד החיים הקולקטיבים בלי לשנות את המבנה. תכונות ממלאות תפקיד, יכולות להשפיע, רק אם הן נמצאות בכל היחידים, כלליות.

דורקהיים טוען כי התנאים החברתיים שבהם תלוי מספר מקרי ההתאבדות הם היחידים שיכולים להשתנות. זאת הסיבה לכך שמספר מקרי ההתאבדות נשאר יציב, כל עוד החברה אינה משתנה. החברה מעצבת את היחיד עפ"י דמותה שלה. ועל כן הכוח הקולקטיבי דוחף אנשים לשים קץ לחייהם.

לסיכום התאבדות על פי דורקהיים היא תוצאה של החברה ערכיה ולכידותה. השוני בין חברות הוא במספר התאבדויות. חברה איננה נוטה לשינוי ועל כן מספר מקרי התאבדות נשאר קבוע.

 


[1] את התודעה המשותפת רוכש כל אדם בתהליך החיברות שלו כמובן.

[2] כמו 3 סוגי התאבדויות שמציע דורקהיים.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: