סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: מטלת בראון פיטרסון -הגדרה

סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: מטלת בראון פיטרסון

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים

1. מטלת בראון פיטרסון (מגבלות הזיכרון כפונקציה של זמן, בהעדר שינון) – עדות חזקה לרעיון דעיכת המידע קיימת במטלת בראון-פיטרסון. במטלה זו נבדקים מתבקשים לזכור שלשות של מידע ונבחנים לאחר מטלת הסחה, הנמשכת תקופת זמן בין 0-18 שניות. מטלת ההסחה נועדה למנוע מן הנבדקים לעסוק בשינון הגירויים המוצגים בפרק הזמן מהצגתם ועד שנשרד שחזורם. מניעת השינון תאפשר את אפיון תכונות הזכירה בזיכרון לטווח קצר.  התוצאות מצביעות על ירידה בביצועי הנבדקים כפונקציה של אורך מטלת ההסחה. תוצאות אלו תואמות את רעיון הדעיכה כפונקציה של זמן שהוא חלק מהמודל הסטנדרטי של הזיכרון לטווח קצר. ממטלת בראון-פיטרסון ניתן ללמוד כי שכחה בזיכרון לטווח קצר היא פונקציה של זמן. במטלת בראון-פיטרסון שכחת הפריטים הלכה וגדלה כפונקציה של זמן ההמתנה מרגע ששמעו את הפריטים ועד שהתבקשו הנבדקים לומר את הפריטים כאשר לא ניתן היה לשנן את הפריטים בזמן ההמתנה כיוון שניתנה מטלת הסחה שמנעה מהנבדקים לשנן את הפריטים. ביקורת על מטלת בראון-פיטרסון: אין שכחה כפונקציה של זמן בצעד הראשון במטלת בראון-פיטרסון דבר המהווה סתירה לטענה של בראון ופיטרסון שכן היינו מצפים שכבר בפעם הראשונה שנבדקים מבצעים את המטלה תהיה דעיכה של המידע אך בפועל הממצאים הראו שהנבדקים זכרו את הפריטים באופן כמעט מושלם גם לאחר שביצעו מטלת הסחה ארוכה.  הדפוס היחידי של שכחה כפונקציה של זמן נמצא בצעדים מתקדמים יותר במטלה, ממצא שאפשר להסבירו בעזרת הפרעה למאוחר/הפרעה פרואקטיבית  -פריטים שנלמדו קודם לפריטים אחרים מפריעים לתהליכי השליפה של הפריטים המאוחרים יותר, דוגמה: כלב-מנורה ולאחר מכן כלב-שולחן נבדקים ביצעו טוב יותר את המטלה כאשר לא למדו את הצמד הראשון. השפעת ההפרעה מתעצמת עם הזמן (עד גבול מסוים) כלומר, תחילה הפריטים הראשונים מפריעים פחות לשליפת פריטים מאוחרים אך עם הזמן השפעתם הולכת ומתחזקת. לשלישייה הראשונה במטלת בראון-פיטרסון אין מי שיקדים אותה ולכן היא אינה סובלת מכל הפרעה, השליפה של שלישיות מתקדמות יותר מופרעות משלישיות מוקדמות מהן ולכן היא אינה טובה.