מונחים בפסיכולוגיה: אבנורמליות – הגדרה

הגדרה של אבנורמליות בפסיכולוגיה

המושג אבנורמליות בפסיכולוגיה מתייחס למצבים נפשיים והתנהגותיים הסוטים מהנורמה המקובלת בחברה. אדם הסובל מהפרעה נפשית מכונה לעיתים "אבנורמלי", כלומר – אינו תואם את הציפיות החברתיות או את המדדים המקובלים של התנהגות נורמלית. עם זאת, חשוב להבין כי אין הגדרה חד-משמעית אחת לאבנורמליות, ואין תכונה בודדת שיכולה להבחין בצורה מובהקת בין אדם נורמלי לבין אדם אבנורמלי.

 

בעיית ההגדרה המדויקת

הקושי המרכזי בתחום הוא היעדר קריטריונים מוחלטים או אוניברסליים להגדרת אבנורמליות. תופעות נפשיות שונות, שנחשבות לאבנורמליות, אינן חולקות תכונה משותפת אחת שאפשר להצביע עליה ככלי אבחוני ברור. משום כך, חוקרים וקלינאים מסתפקים לרוב בזיהוי קווי דמיון כלליים בין התופעות הללו – גישה המכונה דמיון משפחתי.

 

דמיון משפחתי כקריטריון

הביטוי "דמיון משפחתי" מתאר מצב שבו אין מאפיין אחד שמאפיין את כל חברי הקבוצה, אך ישנה חפיפה חלקית של תכונות בין פרטים שונים בתוכה – בדומה לחברים במשפחה ביולוגית: לא כל בני המשפחה דומים זה לזה באותה מידה, אך כל אחד מהם חולק תכונות מסוימות עם אחרים. כך גם בהפרעות נפשיות – כל תופעה כוללת תמהיל שונה של מאפיינים, כאשר כל הפרעה מציגה עוצמות שונות של אותם רכיבים.

 

המרכיבים העיקריים של אבנורמליות

החוקרים מציינים מספר מאפיינים נפוצים שיכולים להצביע על אבנורמליות נפשית. כל אחד ממרכיבים אלה עשוי להופיע בדרגות שונות ובשילובים מגוונים:

  1. סבל אישי – האדם חש כאב נפשי, חרדה או מצוקה שפוגעים באיכות חייו.

  2. התנהגות בלתי סתגלנית – פעולות שפוגעות בתפקוד היומיומי של האדם או של סביבתו.

  3. אי-רציונליות וחוסר הבנה – מחשבות או התנהגויות שנראות חסרות היגיון מהצד החברתי או התרבותי.

  4. אובדן שליטה והתנהגות בלתי ניתנת לניבוי – תגובות קיצוניות או הפכפכות שלא ניתנות לחיזוי.

  5. שונות קיצונית מהנורמה – התנהגויות חריגות במיוחד ביחס לסביבה או לתרבות.

  6. תחושת אי-נוחות אצל אחרים – כאשר נוכחותו או התנהגותו של האדם גורמות לאחרים לתחושת מבוכה, פחד או חוסר נוחות.

  7. הפרת נורמות מוסריות או חברתיות – פעולות הנתפסות כבלתי מוסריות, לא אתיות או לא מקובלות.

 

סיכום

אבנורמליות היא מושג מורכב ורב-ממדי בפסיכולוגיה, שאינו ניתן לתיחום חד-משמעי. במקום להסתמך על קריטריון יחיד, הגישה המקובלת מבוססת על זיהוי מרכיבים משותפים לתופעות נפשיות שונות, תוך הבנה שהמופעים, העוצמות וההשלכות משתנים מאדם לאדם. הכרה בגמישות זו חשובה במיוחד עבור אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, כדי להימנע מהכללות ולספק מענה מותאם ורגיש למטופלים.

 

חזרה אל: רשימת מושגים בפסיכולוגיה

 

מי היה קונפוציוס

קונפוציוס: הנער היתום שהפך להיות הוגה הדעות שעיצב את פניה של סין עד ימינו. מבוא לחיים ותורת החיים של קונפוציוס