דמיון משפחתי – ויטגנשטיין

"דמיון משפחתי" הוא תפיסה בפילוסופיה של הלשון לפיה גם אם למילה מסוימת אין משמעות אבסולוטית והיא יכולה להתפרש בכמה דרכים, בכל זאת "דרכים" אלו מתייחסות זו לזו וקשורות במה שויטגנשטיין מכנה "דמיון משפחתי"[1]. למרות שכל אותן "תופעות"[2] המתייחסות לאותה מילה אינן זהות, הן בכל זאת מקיימות קשר ודמיון מסוים זו לזו בדרך שבה בני משפחה אינם זהים אך דומים זה לזה, או כמו הדרך בה חוט אחד (הוא המילה) עשוי מסיבים חופפים רבים (הם התופעות\משמעויות)[3]. בהקשר האומנות מובא רעיון הדמיון המשפחתי בכדי לטעון שאף על פי שאין הגדרה מוחלטת, עדיין נוכל להבין על מה מדובר כאשר אנו מדברים על "אומנות".

ראה גם מאמר מבוא כללי על הפילוסופיה של ויטגנשטיין מתוך סדרת הפילוסופים הגדולים.

[1] לודוויג ויטגנשטיין, חקירות פילוסופיות, הוצאת מאגנס (תשנ"ה), עמ' 66.

[2] שם, 65.

[3] שם, 66-67.