משלי
משלי א' 1-7
פסוקים אלו הם הן מבוא לפרק והן מבוא לספר כולו. הפסוק הראשון מציין את מחבר היצירה "שלמה בן דוד" (אם כי ככל הנראה מחברים נוספים תרמו לספר). בהמשך מפורטות מטרות המשלים:
–"לדעת חכמה ומוסר" – המשלים נותנים חוכמה ומוסר ללומד. דרך להתמודד עם קשיי החיים, ולדעת כיצד לנהוג באופן מעשי.
–"להבין אמרי בינה" – המשלים מספקים תובנה, הבנה שאינה ידע אלא נובעת מהתעמקות בחיים.
-"לקחת מוסר השכל צדק ומפשט ומשרים" – הפקת תועלת מן המשלים (מוסר השכל) ונהיגה לפי משפט צדק.
עתה מפורטים אלו היכולים לצאת נשכרים ממשלים אלו:
–"לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזימה"- הפתי שאינו מבין יקבל פיקחות, ואילו נער יזכה בחוכמה מעשית לפתרון בעיות.
–"שמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה" – גם חכמים ונבונים יוכלו להוסיף דעת, חוכמה והבנה.
–להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם" – הלימוד מאפשר הבנה של משלים, מליצות וחידות של חכמים.
הקטע מסכם את דבריו בהצהרה כי האמונה היא ראשית החוכמה "יראת ה' ראשית דעת", אך "חכמה ומוסר אווילים בזו" – מי שאינו מעריך חוכמה ומוסר (או אינו מאמין בה') משלים אלו אינם בעבורו.
אמצעים ספרותיים:
- תקבולות נרדפות: "לדעת חוכמה ומוסר – להבין אמרי בינה" (נרדפת), "לתת לפתאים ערמה – לנער דעת ומזימה" (נרדפת חסרה), "ישמע חכם ויוסף לקח – ונכון תחבולות יקנה" (נרדפת חסרה).
- מסגרת. הקטע נפתח ומסתיים באותו ביטוי "לדעת חוכמה ומוסר"
- שורשים מנחים. ב-י-נ (פעמיים), ח-כ-ם (4), י-ד-ע (2).