פרסומות ותרבות הצריכה: מותג

פרסומות ותרבות הצריכה: המותג

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

מותג הינו חפץ+דימוי (סמל).

תומס סואל- זוהי גישה של  אדם כלכלן. מותג נותן לי בטחון. הסמל אומר לצרכן שהמוצר הבסדר. הוא מתגונן מהאפשרות שאנו כצרכנים קונים רק את הסמל. לטענתו, הסמל מעיד על הדבר. הוא יוצא מגישה של תועלתנות. הסמל מסמל את הדבר

נעמי קליין ("בלי לוגו")– המותגים מוטמעים בנו עד כדי כך שאנו משועבדים אליהם. ולמרדף אחרי תדמיות (ולא צרכים). לפי נעמי קליין הסמל הוא המוצר. אנו בעולם שבו קונים ומוכרים סמלים, לא נעל אלא סמל של נייק שמוטבע על מוצר שמעוצב כמו נעל. הסמל החליף את הדבר. חברות הבינו שהנכס האמיתי הוא הסמל (הלוגו) שמוטבע על מוצרים. תיאוריה זו קצת מזכירה ובכל מקרה מתיישבת עם תיאורית הסימולקרות והסימולציות של בודריאר.

קליין שמה את המותג בהקשר אחר לחלוטין – לפיה, חל מפנה בכלכלה העולמית. אם בעבר הסמל לעוצמה כלכלית הייתה היכולת להקים מפעלים ענקיים כיום חברות נוטות להצטצמם ("שלילת עולם החפצים"), בעקבות הגלובליזציה, ייצור המוצרים מתרחש במדינות עולם 3 שם מייצרים את המוצר עצמו בזול ומה שמוכרים לנו הוא משהו קצת אחר. הנקודה היא – היום אנו כבר לא קונים את המוצר אלא את המותג.

מתוארת לנו תופעה יומיומית המעוררת ויכוח גדול בין שתי תפיסות עולם שונות. הויכוח מצטמצם לכדי שאלה אחת – מה אנו קונים? האם הסמל מייצג את הדבר או שהוא החליף את הדבר.

הטענה של קליין מוכחת בפרסומות של וודקה אבסולוט – הוודקה עצמה כבר לא חשובה אלא הצורה של הבקבוק, אנחנו לא קונים וודקה אלא מותג של וודקה שמסומל דרך עיצוב מסוים של הבקבוק.

ההסבר הכלכלי למותג- הסמל מעיד על הדבר (ועל איכותו) ולכן אנו יוצרים את המותגים ומשלמים עליהם.

נעמי קליין מציגה את המותג באופן שונה לחלוטין.

"שלילת עולם החפצים"- תהליך שמאפיין את הכלכלה הגלובאלית. לחברות לא כדאי להתעסק עם הדברים עצמם אלא עם דימויים וסמלים. המושג יכול להוות מפתח לניתוח מהו אובייקט היום.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: