שורשי הציונות
הנחת היסוד היא שחלק גדול מהשסעים המאפיינות את מדינת ישראל היום מתחילים בתקופות מוקדמות.
המאה ה–19
הציונות הייתה אחת התופעות הדרמטיות ביותר בתולדותיו של העם היהודי. מדובר במערכת שלמה של שינויים שעברו של הציבור היהודי.
ציונות: הציונות היא אידאולוגיה. על פי שילדס אידאולוגיה היא מערכת לכידה של רעיונות מחייבי פעולה המספקת לאלו הדוגלים בה מפה קוגניטיבית מקיפה של מצבם הנוכחי ומטרותיהם. מדובר בעצם במכלול רעיוני שמעבר למטרות אליהן אנו רוצים להגיע הוא אומר לנו איפה אנו נמצאים ומהי הדרך הנכונה. המושג אידאולוגיה מניח כי האדם יודע מהו הטוב ואיך להגיע את הטוב הזה. הציונות שייכת לאידאולוגיה הלאומית וההנחה היא שהיהודים הם אומה.
ארנסט גלנר הגדיר לאומיות כעקרון פוליטי הקובע כי יחידה פוליטית והיחידה הלאומית צריכות לחפוף זו את זו. התודעה הקולקטיבית היא לאומיות וכאשר היא משתלבת במבנה הפוליטי יש לנו תנועה לאומית. הוגה נוסף הוא ווטסון שגם הוא הגדיר לאומיות בצורה דומה. הוא דיבר על כך שאומה קיימת שעה שמספר ניכר של בני אדם בקהילה רואים עצמם כמי שמעמידים אומה או התנהגו כמי שמעמיד אומה.
מתי צומחת הלאומיות? יש שתי גישות:
- ישנה טענה האומרת כי לאומיות היא תופעה פרימורדיאלית. האנושות הייתה מורכבת משבטים והם הבסיס ללאומיות של היום.
- טענה נוספת היא שהלאומיות היא מודרנית ולא הסטורית. מוצאם של הלאומים במאה ה-19. גלנר טוען כי העידן המודרני מוליד שינויים בקנה מידה אדיר שהמין האנושי צריך להתמודד איתם. המהפיכה המדעית מקצצת את השפעתה של הכנסייה ושמה את האדם במרכז. השינויים מולידים את מה שייקרא לימים המהפכה התעשייתית. אחד השינויים הדרמטיים שמולידה המהפיכה התעשייתית הוא המושג המון. תהליך העיור הוא משהו שהאנושות לא ידעה להתמודד איתו מה שהוליך אותה לשנות את המבנה הפוליטי.
בעקבות עליית הלאומיות עולים מוסדות חדשים כמו המשטרה המסועפת, רכבות, שירותי בריאות ועוד. השינויים מחייבים את החברה המודרנית להתאים עצמה. אחת ההתאמות היא נושא הדיור. בעיר הגדולה נבנים כבישים, מערכות ניקוז, בתי ספר ועוד. המדינה היא הגוף שבונה את כל השינויים.
אנתוני סמית' מגדיר את המדינה כזו העוברת ממדינה "רכושית" (המדינה שייכת למעמד האריסטוקרטי) למדינה השוחרת מדע. חלק מהרעיון של המדינה החדשה והגדולה הוא גיוס כל משאביה. המשאב העיקרי של המדינה הוא האנשים. כדי לארגן את האנשים צריך למצוא מכנה משותף. לזיקות אנחנו יכולים לקרוא בשם לאומיות. את התוצר אנחנו מכנים "מדינת לאום".
גלנר טוען כי כאשר המדינה המודרנית מתחייבת להפוך למדינת לאום התנועה הלאומית היא התוצר המחייב. כלומר מדינת הלאום קודמת ללאומיות. חוקרים מרקסיסטים אומרים כי יש כאן קונספירציה במצב שמדינת הלאום משרתת את המעמד העליון וזה האחרון מדייס את משאב הלאומיות על מנת לשלוט במדינה. כמובן שגישות אלו סותרות את החוקרים הטוענים ללאומיות פרימורדיאלית.
בנדיקט אנדרסון בספרו "קהילות מדומיינות" מדבר על כך שמדובר בהצטלבות של כוחות הסטורים. הוא מכיר בקיום תשתית של לאומיות פרימורדיאלית אם כי היא עולה בעקבות השינויים בעולם.
יש שני סוגים בסיסיים של תנועות לאומיות. התנועה הלאומית הגרמנית היא תנועה שכל מטרתה היא לאסוף את כל הנסיכויות והאזורים המקיימים זיקה לתרבות הגרמנית ולאגד אותם לידי גרמניה אחת. הגרמנים נאבקים במנהיגים המקומיים של המדינות מתוך מטרה למחוק את זהותן וליצור זהות גרמנית אחת. מנגד, אנחנו מכירים את הלאומיות המפצלת. בלאומיות זו אנחנו רואים אימפריה אחת גדולה ממנה מעוניינות להתפצל קבוצות לאום.
