סיכומים באזרחות לבגרות: שסעים בחברה הישראלית
מה זה שסע? שמעות המילה שסע היא קו גבול חברתי החוצה חברה ומפריד אותה למחנות שונים שבניהם מתקיים מתח.
בחברה הישראלית ישנם 5 שסעים עיקריים:
שסע על רקע לאומי בין הרוב היהודי למיעוט הערבי.
שסע על רקע דתי בין יהודים דתיים לבין יהודים לא דתיים.
שסע על רקע עדתי בין אשכנזים יוצאי אירופה אמריקה לבין מזרחים יוצאי צפון אפריקה ואסיה
שסע על רקע אידיאולוגי-פוליטי בין ימין ניצי לבין שמאל יוני בנושאי חוץ וביטחון כמו הסדר מדיני עם הפלסטינים, עתיד יהודה שומרון, עתיד רמת הגולן וכו'
שסע על רקע מעמדי-חברתי-כלכלי בין עשירים לעניים, משכילים למשכילים פחות, תושבי המרכז והפריפריה. מאז שנות השמונים שסע זה הולך ומחריף במדינת ישראל שהולכת ונעשית פחות ופחות שוויונית ומאפשרת פערי מעמדות הולכים וגדלים בתוכה.
חמשת השסעים המאפיינים את המדינה הישראלית מבטאת מחלוקת, קיטוב ומתח בין הקבוצות השונות של החברה הישראלית ופוגעים בלכידות החברתית בישראל.
שסע צולב
אך הצרות אינן מסתיימות כאן שכן יש בחברה הישראלית גם שסעים צולבים. שסע צולב הוא מצב שבו אין חפיפה בין השסעים השונים ואנשים משתייכים לקבוצות שונות על פני הציר של המחלוקות בחברה הישראלית. כך אנשים המשתייכים לקבוצה אחת בשסע מסוים יכולים להשתייך לקבוצה עם אנשים אחרים בשסע אחר. כך למשל ישנם דתיים וחילוניים שהם גם ימנים או שמאלנים, אשכנזים שהם בני המעמד הנמוך וכו'.
שסע חופף
ישנם גם מקרים של מתאמים גבוהים בין השסעים. למשל במקרה של התאמה בין המוצא בשסע העדתי לבין המצב הסוציואקונומי בשסע המעמדי. שסע חופף מהווה מצב מסוכן יותר לחברה מכיוון שהוא יכול להעצים את המתח בין קבוצות שונות במדינה לעומת שסע צולב שיכול להקל עליו.
השסעים בחברה הישראלית הובילו לפיתוחם של מנגנונים שונים המיועדים להפחתת המתח בחברה:
* הכרה בעקרון הפלורליזם וכן עקרון הסובלנות על ידי מתן זכויות לקבוצות השונות,
* ממשל קואליציוני,
* הסדר הסטטוס-קוו ביחסי דת ומדינה בישראל
* מדיניות של העדפה מתקנת כלפי קבוצות או תת-קבוצות שאינן זוכות במספיק כוח פוליטי.
סיכומים באזרחות לבגרות: שסעים בחברה הישראלית
