מרטין היידגר – מבוא

מרטין היידגר – מבוא

ביוגרפיה של היידגר

  • מרטין היידגר 1889-1976
  • נולד בעיירה קטנה.
  • משפחה קתולית דתית (יותר מאוחר נהיה פרוטסטנטי).
  • מתחיל ללמוד תיאולוגיה, אחרי זה פילוסופיה, קצת מדעים (מתמטקה, פיסיקה)
  • כותב את הדוקטורט אצל הוסרל: גישות שונות למושג השיפוט.
  • מ-1919 הוא האסיסטנט של הוסרל.
  • מ-1923 מקבל משרה באוניברסיטת וורבורג.
  • "הוויה וזמן" נכתב תחת לחץ: הוסרל מעוניין שהיידגר יחליף אותו. בגלל שהיידגר עוד לא כתב שום דבר רציני (נכון ל1927), מופעלים עליו לחצים והוא כותב את "הוויה וזמן".
  • הויכוח בדאבוס בין היידגר לקאסירל: ב-1929 בעיירה דאבוס (עיירה של חולי שחפת), התקיים ויכוח על קאנט (היו בויכוח לוינס, קרנפ ועוד סלבס). היידגר תקף אותו וקסירל הגן עליו.
  • היידגר הצטרף לנאצים.
  • בתום המלחמה, היידגר עובר את תהליך הדה-נאציפיקציה ומחליטים שהוא לא יכול להמשיך ללמד. ב-1950 מאשרים לו לחזור וללמד בוייבורג.
  • כתב המון, פרסם מעט.

שאלת ההוויה – הקדמה:

  • ·         השאלות האונטולוגיות הרגילות שעלו בפילוסופיה: האם ישים מסוג מסויים קיים או לא? אלוהים קיים? עצמים כמו שולחנות כסאות וכד' קיימים או שיש רק אטומים?
  • שאלת ההוויה של היידגר עוסקת ב"מזה להיות?" (ולא בשאלות על ישים אונטולוגיים)
  • תשובה אפשרית: להיות זו תכונה המשותפת לכל הישים (היידגר נגד)
  • אריסטו – היש אינו תכונה משותפת: מזה להיות יש? התשובה של אריסטו: "היש נאמר באופנים רבים"=> יש קושי לחשוב על ההוויה כתכונה המשותפת לכל היישים.

–          מה מבדיל בין דברים?

–          כשחושבים על תכונות של הדברים, יהיה קשה לחשוב על הוויה.

–          יש שני אופנים: אופן של להיות מצע, ואופן של תכונות הדברים.

–          הקטגוריות של אריסטו הם אופנים שונים בדרך שדברים יכולים להיות.

  • הסופיסטן של אפלטון: אפילו בסופיסטן של אפלטון יש אינטואיציה לביקורות הזו.

השאלה של הפילוסופיה של היידגר – שאלת ההוויה:

  • מה המובן של להיות? – נשאל באופן רפלקטיבי: היידגר לא שואל "מזה להיות?", הוא שואל "מה המובן של להיות?" => השאלה נשאלת באופן רפלקטיבי: מה המובן של להיות שלפיו אתה עושה את ההבחנה בין כן הווה לבין לא הווה.
  • השאלה של היידגר יכולה להיתפס כמטה-אונטולוגית: איך אני מבין משהו כקיים. (אצל היידגר שאלת ההוויה והבנת ההוויה כרוכים אחד בשני).
  • אפשרות א': להיות=מושג של אידאה כללי המשותף לכל היישים. (אולם, על פי היידגר, הוויה לא נראית כמושג האפשרי על פי הפשטה באופן אמפירי מהישים הקיימים).
  • אפשרות ב' – עמדה נטורליסטית: קובעת שלהיות זה להיות אובייקט חלל-זמני, מה שקיים הוא משהו המקשר קשר סיבתי עם דברים אחרים, מה שלא קיים לא מקיים קשר סיבתי.
  • אפשרות ג' – נפוצה בימי הביניים: הקשר בין בורא לנברא. כל דבר הוא בורא או נברא
  • הבחנה בין יש לבין הוויה: הוויה נתפסת כאפריורית ויש נתפס כמוחשי. לא ניתן לעשות רדוקציה של אחד על השני.

מדוע לחזור אחורה: אחרי שעברנו מאונטולוגיה לאפיסטמולוגיה, מדוע לחזור לאחור?

  1. 1.       הביקורת על הפסיכולוגיזם: ביקורת הוסרל ואחרים מוליכה לרעיון שהיישים השונים בעולם מתפצלים ל-3 תחומים:

א.      התחום הנפשי

ב.      התחום הפיזי

ג.        התחום הלוגי

לאור הרעיון שיש 3 תחומי ישים (יש גם תשובות אחרות, אבל החלוקה ל-3 היא אחת מהן) שונים ולאור הביקורת על הפסיכולוגיזם, השאלה האונטולוגית עולה מחדש אצל היידגר.

  1. 2.       פילוסופיה כמדע חמור: הוסרל טוען שצריך לעשות פילוסופיה כמדע חמור ראשוני ללא הנחות מוקדמות.

–          הפילוסופיה של הוסרל היא אפיסטמולוגית: חקירת אופני ההינתנות של הדברים.

–          היידגר לא ישלול את הוסרל אבל יגיד שהשאלה הראשונה שמן הראוי לחקור היא שאלת ההוויה ולא שאלת ההכרה.

–          לפי היידגר כל מדע חייב לחקור מהו אותו יש שאותו הוא חוקר.

–          הפוך למהלך הכללי של ההיסטוריה של הפילוסופיה: מאפיסמולוגיה => לאונטולוגיה.

–         הדרך לבסס מדע ראשוני חייבת לעסוק במובן של להיות ולא בהכרה.

–          הצורך לשוב לשאלת ההוויה אבל בדרך דיון פנומנולוגי (מה המובן של להיות, ולא מזה להיות. המילה מובן כאן מסמלת את דרך הדיון הפנמנולוגית).

  1. 3.       אימוץ אלמנט האינטואיטיביות: שאלת מובן ההוויה, היא שאלה שמבחינה אינטואיטיבית האדם עוסק בה כל היום ומבחין בין דברים קיימים ולא קיימים.

–         מצד שני כשמתחילים לחשוב עליה באופן תיאורטי, באופן מושג, באינדוקציה, מאוד קשה להבין אותה.  

–          דומה למושג הזמן: כשאני לא חושב עליו ברור לי מהו, כשאני מתחיל לחשוב עליו אני מתחיל להתבלבל.

–          בשאלת הזמן זה לא נורא, בשאלת ההוויה אני לא יכול לשרוד בלי להבין אותה.

–          אימוץ האינטואיטיביות, המיידיות, הבלתי מתווכות, החוויה (מובן – מילה המסמלת את הרעיון של אופן הינתנות בלתי מתווך ולא של לחשוב על), מהוסרל כדי להבין את שאלת ההוויה.

הקשר בין היידגר להוסרל: חקירה אונטולוגית ברוח הפנמנולוגיה (וכוללת אלמנטים אפיסטמולגים)

  • פילוסופיה כמדע חמור.
  • ביקורת על הפסיכולוגיזם
  • אינטואיציה: יש משהו בחקירה הפנמנו לוגית שהיידגר מאמץ – ההינתנות באופן מיידי.

ראו גם:

הפילוסופיה של מרטין היידגר – מבוא

מבוא קצר למחשבה של חנה ארנדט

מבוא קצר להגותה של חנה ארנדט עם ביוגרפיה, קישורים למאמרים, ציטוטים וסקירה של ספרי חנה ארנדט כמו "יסודות הטוטליטריות" ו"אייכמן בירושלים"

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: