מרטין היידגר – מבוא
ביוגרפיה של היידגר
- מרטין היידגר 1889-1976
- נולד בעיירה קטנה.
- משפחה קתולית דתית (יותר מאוחר נהיה פרוטסטנטי).
- מתחיל ללמוד תיאולוגיה, אחרי זה פילוסופיה, קצת מדעים (מתמטקה, פיסיקה)
- כותב את הדוקטורט אצל הוסרל: גישות שונות למושג השיפוט.
- מ-1919 הוא האסיסטנט של הוסרל.
- מ-1923 מקבל משרה באוניברסיטת וורבורג.
- "הוויה וזמן" נכתב תחת לחץ: הוסרל מעוניין שהיידגר יחליף אותו. בגלל שהיידגר עוד לא כתב שום דבר רציני (נכון ל1927), מופעלים עליו לחצים והוא כותב את "הוויה וזמן".
- הויכוח בדאבוס בין היידגר לקאסירל: ב-1929 בעיירה דאבוס (עיירה של חולי שחפת), התקיים ויכוח על קאנט (היו בויכוח לוינס, קרנפ ועוד סלבס). היידגר תקף אותו וקסירל הגן עליו.
- היידגר הצטרף לנאצים.
- בתום המלחמה, היידגר עובר את תהליך הדה-נאציפיקציה ומחליטים שהוא לא יכול להמשיך ללמד. ב-1950 מאשרים לו לחזור וללמד בוייבורג.
- כתב המון, פרסם מעט.
שאלת ההוויה – הקדמה:
- · השאלות האונטולוגיות הרגילות שעלו בפילוסופיה: האם ישים מסוג מסויים קיים או לא? אלוהים קיים? עצמים כמו שולחנות כסאות וכד' קיימים או שיש רק אטומים?
- שאלת ההוויה של היידגר עוסקת ב"מזה להיות?" (ולא בשאלות על ישים אונטולוגיים)
- תשובה אפשרית: להיות זו תכונה המשותפת לכל הישים (היידגר נגד)
- אריסטו – היש אינו תכונה משותפת: מזה להיות יש? התשובה של אריסטו: "היש נאמר באופנים רבים"=> יש קושי לחשוב על ההוויה כתכונה המשותפת לכל היישים.
– מה מבדיל בין דברים?
– כשחושבים על תכונות של הדברים, יהיה קשה לחשוב על הוויה.
– יש שני אופנים: אופן של להיות מצע, ואופן של תכונות הדברים.
– הקטגוריות של אריסטו הם אופנים שונים בדרך שדברים יכולים להיות.
- הסופיסטן של אפלטון: אפילו בסופיסטן של אפלטון יש אינטואיציה לביקורות הזו.
השאלה של הפילוסופיה של היידגר – שאלת ההוויה:
- מה המובן של להיות? – נשאל באופן רפלקטיבי: היידגר לא שואל "מזה להיות?", הוא שואל "מה המובן של להיות?" => השאלה נשאלת באופן רפלקטיבי: מה המובן של להיות שלפיו אתה עושה את ההבחנה בין כן הווה לבין לא הווה.
- השאלה של היידגר יכולה להיתפס כמטה-אונטולוגית: איך אני מבין משהו כקיים. (אצל היידגר שאלת ההוויה והבנת ההוויה כרוכים אחד בשני).
- אפשרות א': להיות=מושג של אידאה כללי המשותף לכל היישים. (אולם, על פי היידגר, הוויה לא נראית כמושג האפשרי על פי הפשטה באופן אמפירי מהישים הקיימים).
- אפשרות ב' – עמדה נטורליסטית: קובעת שלהיות זה להיות אובייקט חלל-זמני, מה שקיים הוא משהו המקשר קשר סיבתי עם דברים אחרים, מה שלא קיים לא מקיים קשר סיבתי.
- אפשרות ג' – נפוצה בימי הביניים: הקשר בין בורא לנברא. כל דבר הוא בורא או נברא
- הבחנה בין יש לבין הוויה: הוויה נתפסת כאפריורית ויש נתפס כמוחשי. לא ניתן לעשות רדוקציה של אחד על השני.
מדוע לחזור אחורה: אחרי שעברנו מאונטולוגיה לאפיסטמולוגיה, מדוע לחזור לאחור?
- 1. הביקורת על הפסיכולוגיזם: ביקורת הוסרל ואחרים מוליכה לרעיון שהיישים השונים בעולם מתפצלים ל-3 תחומים:
א. התחום הנפשי
ב. התחום הפיזי
ג. התחום הלוגי
לאור הרעיון שיש 3 תחומי ישים (יש גם תשובות אחרות, אבל החלוקה ל-3 היא אחת מהן) שונים ולאור הביקורת על הפסיכולוגיזם, השאלה האונטולוגית עולה מחדש אצל היידגר.
- 2. פילוסופיה כמדע חמור: הוסרל טוען שצריך לעשות פילוסופיה כמדע חמור ראשוני ללא הנחות מוקדמות.
– הפילוסופיה של הוסרל היא אפיסטמולוגית: חקירת אופני ההינתנות של הדברים.
– היידגר לא ישלול את הוסרל אבל יגיד שהשאלה הראשונה שמן הראוי לחקור היא שאלת ההוויה ולא שאלת ההכרה.
– לפי היידגר כל מדע חייב לחקור מהו אותו יש שאותו הוא חוקר.
– הפוך למהלך הכללי של ההיסטוריה של הפילוסופיה: מאפיסמולוגיה => לאונטולוגיה.
– הדרך לבסס מדע ראשוני חייבת לעסוק במובן של להיות ולא בהכרה.
– הצורך לשוב לשאלת ההוויה אבל בדרך דיון פנומנולוגי (מה המובן של להיות, ולא מזה להיות. המילה מובן כאן מסמלת את דרך הדיון הפנמנולוגית).
- 3. אימוץ אלמנט האינטואיטיביות: שאלת מובן ההוויה, היא שאלה שמבחינה אינטואיטיבית האדם עוסק בה כל היום ומבחין בין דברים קיימים ולא קיימים.
– מצד שני כשמתחילים לחשוב עליה באופן תיאורטי, באופן מושג, באינדוקציה, מאוד קשה להבין אותה.
– דומה למושג הזמן: כשאני לא חושב עליו ברור לי מהו, כשאני מתחיל לחשוב עליו אני מתחיל להתבלבל.
– בשאלת הזמן זה לא נורא, בשאלת ההוויה אני לא יכול לשרוד בלי להבין אותה.
– אימוץ האינטואיטיביות, המיידיות, הבלתי מתווכות, החוויה (מובן – מילה המסמלת את הרעיון של אופן הינתנות בלתי מתווך ולא של לחשוב על), מהוסרל כדי להבין את שאלת ההוויה.
הקשר בין היידגר להוסרל: חקירה אונטולוגית ברוח הפנמנולוגיה (וכוללת אלמנטים אפיסטמולגים)
- פילוסופיה כמדע חמור.
- ביקורת על הפסיכולוגיזם
- אינטואיציה: יש משהו בחקירה הפנמנו לוגית שהיידגר מאמץ – ההינתנות באופן מיידי.
