בירוקרטיה
מבוא לפוליטיקה השוואתית -סיכומים
בירוקרטיה כוללת עובדים של המדינה העוסקים בפרטים של מעשי הממשל – מייעדים, מבצעים. המנהל הוא חלק בלתי נפרד מהמשטר המודרני. מתקשר לתיאוריות של גלנר על היווצרות המדינה (המדינה נוצרה על מנת לשרת את הפונקציות בחברה התעשייתית). גלנר: על מנת לאפשר את המערכת הארגונית הנדרשת עבור המדינה התעשייתית נוצרה המדינה. המדינה מאפשרת לחברה תעשייתית לתפקד – בניגוד לחברה אגררת, נדרש בה תיאום רב יותר על ידי הבירוקרטיה – המנהל. גם אצל מרקס, המדינה המודרנית חייבת את המנגנון הבירוקרטי – אצלו היא משרתת מעמד מסוים – הבורגנות. אחת הבעיות היא שבמדינה המודרנית המתפתחת הבירוקרטים אינם נבחרים – איך אפשר להבטיח שהם ישרתו את רצון הציבור – מנין מגיעה הלגיטימציה?
בעיה נוספת של הבירוקרטיה – יעילות, זהו לא שוק תחרותי ובהעדר תחרות יש פחות יעילות.
במגזר הציבורי שמהווה את הבירוקרטיה נכללים כל מי שמקבל משכורת מהמדינה – מורים, צבא ומשרדים – גם במובן הצר – אוניברסיטאות, משרדי ממשלה, מנהל בכיר.
ישנה צמרת של בירוקרטים, אשר עוסקים בייעוץ לדרג הפוליטי. אין הפרדה מוחלטת בין הדרג המנהלי העליון לתחתון – לא ניתן להפריד לחלוטין בין עובדות וערכים. את צמרת המנהל הציבורי מאיישים במדינות שונות בדרך שונה – לעיתים המנהל מורכב מאנשים שהוכשרו לכך לאורך זמן – המודל האנגלי (פוליטיקאים מתחלפים והמנהל נשאר). לעומתם יש מודלים של חוזים קצרי טווח – המודל של ארה"ב, בה פקידי הממשל מתחלפים עם החלפת השלטון. הבעיה עם המודל האמריקאי, היא שהאנשים עלולים לשרת את האינטרסים שלהם (הם באים ומתחלפים – נכנסים ויוצאים מהשוק הפרטי לאזרחי) וכן ישנה פוליטיזציה שלהם – המינויים הם פוליטיים.
המודל של וובר – וובר מציע אב-טיפוס טהור לבירוקרטיה – היררכיה מובנית, שבה נושאי תפקידים בשכר מגיעים להחלטות תבוניות, תוך התייחסות לכללים ברורים ועובדות המצויות לפניהם.
מרכיבי הבירוקרטיה: א) חלוקת משימות מוגדרת (דבר שלא היה לפני – קודם לכן היה ריב בין אנשי החצר למי יש סמכות לעשות מה) ב) הסמכות היא לא אישית – מעוגנת בחוקים,במסגרת התפקיד. ג) העובדים נבחרים לפי הכישורים שלהם – יש בחינות מיון. לא אמור להיות נפוטיזם. ד) עבודה קבועה עם מסלול קידום מוכר, עבודה במשכורת ה) היררכיה ממושמעת.
ראה גם:
בירוקרטיה קומוניסטית ופוסט-קומוניסטית
