שומפטר ומאמרו "דמוקרטיה כפרוצדורה".
שומפטר מציע לנטוש את ההגדרה של הדמוקרטיה- הוא אומר שצריך להחליפה בגישה פרוצדורלית מינימליסטית ע"מ שלא תשמש לאנשים מסויימים דברים נוראים בשם העם. הגדרתו היא ליברלית קיצונית
דמוקרטיה היא הסדר מוסדי לשם השגת הכרעות פוליטיות, לפיו נמסרת ליחידם סמכות של הכרעה תוך מאבק של תחרות על קולות העם. הוא טוען זאת הגדרה יותר מהימנה ועדיפה נורמטיבית. הוא טוען שלא יכול להיות ביטוי אמיתי של רצון העם לפי הגדרות קלאסיות ומה שחשוב זה הנוהל ולא המהות.
"תיאורמת אי האפשרויות של ארו" (ארו הוא כלכלן חתן פרס נובל בכלכלה)-הראתה שאין שיטת בחירות שיכולה לבטא באופן מושלם את רצון הרוב, הבעיות הן בעיות מתמטיות טהורות. כל שלטון דמוקרטי לא יכול לעטון כי הוא פועל לפי רצון הרוב או רצון העם. זה אומר כי צריך ריסון למע' הדמוקרטיה. מפלגה היא רק מכשיר להתחרות על השלטון. אחת התכונות החיוביות בהגדרתו של שומפטר-דמוקרטיה לפי הגדרה שלו.
הבעיות עם הגדרתו של שומפטר- שוללת קדמה-אנשים לא ינסו לקדם את החברה.
שומפטר: "המשטר הדמוקרטי הוא הסדר מוסדי לשם השגת הכרעות פוליטיות, לפיו נמסרת ליחידים סמכות של הכרעה תוך מאבק של תחרות על קולות העם."
מדבר לעומת מיכלס (פער בין הדמוק' למעשה) הוא טוען שקיים פער כמו שטוען מיכלס פחות או יותר אך הוא מחייב אותנו לנסח מהי דמוק' מציע לנטוש את ההגדרות המסורתיות בעלות תוכן, הקלאסיות שמניחות שלבני האדם דעה נחרצת ורציונלית ולהחליף בדעה ולשים דגש על הפרוצדורה- התהליך, הבחירה בשלטון. היא הליך, אין בדמו' יותר או פחות מאשר פרוצדורה.
שלטון מבטא חלקים, אינטרסים מסוימים מהעם ולא את כל העם. זה אומץ בחום ע"י הליברליות כי השלטון מוגבל.
הגדרה של שומפטר למהי דמוקרטיה עומדת הרבה יותר טוב במבחן המציאות מכיוון שהיא מאד מצומצמת – מה שחשוב הוא המאבק על הקולות ולא על עיבוד הקולות לכלל השפעה. כלומר מתחילה וגומרת בבחירות חופשיות, הוגנות ופתוחות.
דמוקרטיה מינימליסטית שכזו דורשת עדיין חירויות בסיסיות.
הציבור לטענתו, אינו מפקח על הממשל. תפקידו ועוצמתו הוא בבחירת והפלת ממשלות. הציבור תומך הוא דוחה את הממשל. המפלגה היא מכשיר לתחרות על השלטון.
בזכות ההגדרה המינימלית-פרוצדורלית:
n סכנת השלטון בשם רצון העם.
n מציאותיות- מגדיר דרישות חרות בסיסיות.
n העניין הוא ביכולת לכונן ובעיקר להפיל ממשלה –
ולא בפיקוח מתמיד.
n שימושי מאד לצורך הגדרה אמפירית.
ביקורת של שומפטר:
n שמרנות- תיאוריה שסוגרת את הפער בין המצוי והרצוי כלומר הצדקת המצוי. תפיסת שחושבות שטבע האדם יכול להשתפר ידרשו יותר מדמו'.
n היעדר מהות- אמנם מהגדרה חלקית זו נגזרות מס' זכויות אזרחיות מסוימות אבל בשביל מה? בשביל לשמור על פרוצדורה? מה המטרה? ביקורת על המינימליזם.
ההגדרה של שומפטר מאד חזקה. סביר מאו שלא מיצגים את רצון העם אל אינטרסים או חלקים ממנו.
