פופר- פילוסוף המדע.
פופר ניסח מחדש את הגדרת המדע- מרקסיזם, פרוייד- בעלי גישות כביכול מדעיות באותה תקופה.
גישתו של פופר לגישות אלו, שהן מטאפיזיות לא מדעיות ("דומות לאסטרולוגיה ולא לאסטרונומיה"). הגישות האלו יכולות להסביר את הכל, הכל אושש אותם. כל דבר מצדיק אותו (המרכסיסט יסביר איך דברים קרו כי שירתו מעמד מסוים, הפרוידניסט יסביר כי התנהגות זו או אחרת נובעת ממקרה בילדות, מאגו וכו' – הכול בדיעבד). הסברים שלא ניתן להעמיד אותן במבחן ההפרכה.
פופר ביקר את הפוזיטיביזם המדען איננו צופה לא משוחד, הוא לוקח מסקנה ומנסה להצדיק אותה (דדוקציה). מבחן האימות אינו מבחן מדעי אלא רק מה שניתן להעמיד במבחן ההפרכה-הוא מדעי.
מבחינתו המדע מתחיל מתוך ידע קיים, מתוך אינטואציה. הרעיון הבסיסי הוא שתמיד קיים סיכוי להפריך את המדע, ורק כך זה יכול להיות האמת הברורה. המבחן של תאוריה מדעית הוא לא באימות, המבחן הוא ביכולת ההפרכה. גישה זו היא גישה ספקנית ולא נאיבית, המדע מיועד לעמוד לבדיקה חוזרת שוב ושוב, אמת המידה לקביעת מעמד מדעי של תאוריה הוא האפשרות לסתור או להפריך או לבחון אותה. ז"א שדברים שגדר האמונה אינם יכולים לעמוד במבחן ההפרכה.
קון
המהפיכות המדעיות- למשל קופרניקוס. לפני המהפיכה היו תצפיות אחרות המבוססות אל התאוריות הקודמות.
קופרניקוס טען שהתפיסות הקודמות מוטעות מתוך אינטואיציה. הגיון חדש זה טבע אירגון מחדש של המדע. נעשו כל החישובים מחדש.
הקהילה המדעית של אותו הזמן נטשה את התאוריה הקודמת ועברה לחדשה. החדשה קמה מתוך מהפיכה אינטואיטית והפכה היום לשגרה.
במדע באופן בסיסי קיימים דברים שאינם ניתנים להפרכה- המדע מבוסס על הנחות, והנחה לא יכולה לעמוד במבחן ההפרכה.
לפי קון קיימות פרדיגמות- מסגרות הנחות כלליות סביבן מסודר המדע.
עם חלוף הזמן כל העוסק במדע נכנס לפרדיגמה הנוכחית של מדע-הוא עובר חברות. ספרי מדע של תקופת פרדיגמה מסוימת שחלפה- מיקומם בהיסטוריה של המדע ומדען לא ילמד אותם בזמן אמת אלא את הספרים של הפרדיגמה הנוכחית.
מדע המדינה במאה ה-20 הוא עלייה וירידה של מספר פרדיגמות- עליה וירידת תפיסות מסוימות.
המדען צריך לעבוד בתוך פרדיגמה ולא יתיימר להציע קפיצת דרך. גם אם היא מוטעת ניתן להגיע להישגים מסוימים, ניתן לחזות דברים מסוימים, קיימות יכולות מסוימות.
קון אומר שיש דברים שלא ניתנים להפרכה-מערכת טענות סגורות (כמו דת). המדע זקוק לפרדיגמות יציבות ולא למהפיכנים נועזים.
במדעי החברה יש הרבה פרדיגמות ואין הסכמה-קון לא אוהב את מדעי החברה.
קון אומר שיש לעבוד עם הפרדיגמה למרות ששבירתה תגיע מתישהו, אנשים צריכים את הפרדיגמה (את המסגרת) כדי לעבוד, בכל תקופה יש פרדיגמה אחת בולטת ולאורה צריך ללכת.
יש תחומים שבהם נמצא את הפוסט-מודרניזם באופן כמעט מוחלט לדוגמת: ספרות.
בהייביורליסטים ניסו להשליט פרדיגמה מסוימת על מדעי המדינה תחת מערכת הנחות מסוימת.
מהי קהילה מדעית-פועלת לפי שיקולים, יש בה דפוסי סמכות. יש הרואים בקון נביא של פוסט-מודרניזם האופנתי, שהרעיון הוא שאין טענה של משהו המתאר את המציאות יותר טוב ממישהו אחר.
לדעתו לכל מדע יש מבנה על-פרדיגמה, מערכת הנחות הלא ניתנות להפרכה.
מדעי החברה עוסקים בבני אדם בעלי יכול בחירה- עקב כך לא ניתן לחזות התנהגות אנושית במאה %.
בגלל יכולת הבחירה הם יכולים לטעות בבחירתם. מדע המדינה מנסה להציע מחקר שיטתי לגבי המציאות.
מדע המדינה: "מחקר שיטתי, המציע ממצאים מובחנים לגבי העולם האמפירי".
גבריאל אלמונד וינקו כתבו מאמר וניסו לשים את המדעים על שני כתבים- עננים ושעונים. כאשר השעונים נותנים סבירות של 100 %, כאשר העננים נותנים כאוס מוחלט.
ז"א- מדעי הרוח הם עננים
מדעי הטבע- שעונים
מדעי חברה-באמצע, קרוב לרוח.
