תורתו הפוליטית של ג'ון לוק היא במידה רבה התפלמסות עם זו של יריבו תומס הובס. בעוד שהובס רואה את "המצב הטבעי" של האדם כמצב של אדם-לאדם-זאב, ג'ון לוק סבור כי המצב הטבעי הוא כזה בו כל בני האדם חיים בשלום זה עם זה עם אחווה וסיוע הדדי וזאת משום שכל אדם דואג לממש את זכויותיו ומאפשר לאחרים למשש את הזכויות שלהם (ליברליזם). הובס סבור כי המוסר הוא לפיכך בחוקי המדינה, אך ג'ון לוק סבור כי עיקרון ההדדיות הוא שיוצר את המצב הטבעי כמוסרי.
המצב הטבעי על פי לוק כולל את קיומן של שלוש זכויות טבעיות (בניגוד לתפיסתו של הובס, שם הן אינן טבעיות אלא מתקיימות רק מכוחה של המדינה): הזכות לחיים, הזכות לחירות והזכות לרכוש. הנקודה האחרונה של ג'ון לוק, הזכות לרכוש, היא תפיסה ליברלית מהפכנית לזמנו המושתתת על התפיסה כי העבודה שמשקיע אדם מקנה לו זכות לבעלות על רכוש, והעבודה היא למעשה מקור הזכות על הרכוש ומכאן שעיקרון הצדק בחלוקת המשאבים קובע כי הרכוש הפרטי של האדם צריך לעמוד ביחס לכמות העבודה שהוא השקיע בכדי להשיג אותו (וזה מה שנקרא האתיקה הפרוטסטנטית על פי וובר, וכמובן מקור לביקורת קשה מצד מרקס לצד השראה בעבור אדם סמית' ודיוויד ריקרדו).
תפיסת המצב הטבעי האופטימית של ג'ון לוק מותירה את השאלה מדוע אם כך מתפתחות בכלל מדינות. ג'ון לוק מסביר בצורה לא משכנעת שמטרתה של מדינה היא חבירה של פרטים בכדי להבטיח את זכויותיהן כאצמעי מנע לתגובות יתר של אנשים שזכויותיהם נפגעות. ג'ון לוק עם זאת סבור כי גם המוסדות של המדינה כפופים לזכויות הטבעיות של כל אדם והם עצמם אינם שווים עם המוסר שמצוי במצב הטבעי ומשם נובעת ההצדקה לחוקי המדינה (שוב, תפיסה הפוכה מזו של הובס).
ראו גם:
