טקסי מרידה/היפוך- מקס גלקמן (טקס לכידות מיוחדים)
- גלקמן עוסק בטקסים נפוצים המתאפיינים בביטוי של מתח וקונפליקטים חברתיים- טקסים העוסקים במאבקים ומתחים חברתיים. יש פרדוקס- בטקס יש מחאה נגד סדר חברתי אך יחד חיזור ושימור של הסדר עצמו. הוא טוען שדווקא המחאה וביטוי הקונפליקט דרך הטקסים תורם לשימור הסדר החברתי.
- בשבט הזולו אלו טקסים חקלאיים שבהם יש היפוך בין הנשים לגברים, יש מרידה של הנשים בגברים דרך הטקס, מנקודת מבט בני השבט דרך הטקס הם סגדו לאלת החקלאות כדי להבטיח תבואה.
- בטקס נשים לבשו בגדי גברים, נשאו מגינים, עשו מלאכות גברים מובהקות, למרות שבד"כ יש איסור על כך. הם שתו בירה, דיברו גס ,דברים שאסורים על נשים בשבט, לגברים בטקס אסור להתקרב לנשים.
- הבנת המיקום של נשים בשבט הכרחית להבנת הטקס , עפ"י חוקי השבט האישה כפופה לבעלה. הגברים שולטים בזכויות הפיריון והעבודה של הנשים ומעבירים אותן מאב לבעל תמורת בקר וכו'- יש חליפין.
- יש כאן מערכת של מתחים, הגברים שולטים אך תלויים בכוח פיריון השנים והעזרה בחקלאות. יש דרישות רבות מאישה חדשה והיא תלויה לחלוטין במשפחה אליה היא מתחתנת.
- הטקס מהווה סוג של תגמול ושחרור לנשים, הן יכולות לעשות את כל מה שאסור להן (אלמנט של היפוך) ההסבר הוא של שסתום בטחון הוא רואה בטקס אמצעי לשחרור לחצים, הנשים פורקות את כעסן. הגברים מנגד חשים שהם מאפשרים את המצב.
- הבנת הטקס מותנת בהבנה בסיסית של הרקע החברתי בשבט, ושגם הגברים והנשים מבינים אותו.
- יש פה רמה של אמונה– מטרת הטקס להבטיח יבולים חקלאיים, אך יש גם את הרמה הפונקציונלית– אפשור ביטוי המתחים המאפיינים את החברה.
- הטקס נשאר אפקטיבי כל עוד הנשים מקבלות את ההסדר החברתי, אין פה לוחמות למען שחרור האישה, הם מקבלות לחלוטין את סדר הדברים.
- בטקס מגדפים את המלך תוך שיבוח של עוצמתו. גלקמן בניתוחו מסתמך על ניתוחה של האנתרופולוגית הילדה קופר. גלקמן טוען שהטקס מבטא מתחים וקונפליקטים סביב מוסד המלוכה ומצד שני שימור המוסד.
- האזרחים צריכים להתקנא באחי המלך, הם מכריזים על נאמנות למך אך קמים במהלך הטקס, שור שחור נגנב מנתין שמפגין על כך שמחה וכעס במקביל, ישנם גם שירים להילול המלך ושירים על השנאה אליו.
- הטקס מבטא שלושה רמות של מתחים: בין הנתינים למלך (שור) , בין האריסטוקרטיה למלך(השיר) ,ובין משפחת המלך למלך (בעזיבתם).
- ההסבר הוא שהטקס מהווה כשסתום בטחון ,יש כאן שחרור על עוינות הנתינים והקרובים. האפקטיביות של הטקס מותנת בקבלה של הצדק החברתי, הסדר מחוץ לטקס, ומראה שכולם מקבלים את הסדר.
- דווקא ההיפוך והמרידה מצביע על הסדר הרגיל, הידיעה שהמרידה היא לא נורמלית והסדר הוא הנורמה.
שבט הסווזי- טקס האיקוולה
ביקורות מרכזיות
1) הניתוח הפונקציונאלי לא עוסק במשמעות של הסמלים בטקס, הם לא שואלים למה , שור שחור? מי הכהן?
2) אין מספיק ניתוח של הדנמיקה בטקס,מבנה הטקס,הקשר לאפקטיביות או מה שהוא יכול להשיג מצד שני.
3) אין התייחסות לבניית אי השיוון בטקס, בפרפרים הילדים והנשים מודרים, ויש בניית הירככיה.
4) אין התייחסות בפונקציונליזם לשינוי חברתי , מתי יכולות לצמוח מהפכות.
