ארג'ון אפדוראי מגדיר את הבעיה המרכזית של הגלובליזציה של ימינו בתור המתח בין הומוגניזציה והטרוגניזציה. לעיתים הטיעון אודות הומוגניזציה הנגרמת בשל הגלובליזציה מתקשר לטענות אודות קומודיפיקציה או אמריקניזציה, ולעיתים שתיהן נקשרות יחד. אלא שלטענתו של אפדוראי מה שהתיאוריות האלו לא מביאות בחשבון הוא שכוחות שונים המגיעים לחברות חדשות נוטים לעבור הסגלה (indigenized) לתרבות המקומית בדרך כזו או אחרת. כמו כן, הפחד מפני פלישה תרבותית אינו מתמצה באמריקניזציה אלא בכל מצב בו תרבות אחרת נמצאת תחת זליגה של תרבות דומיננטית אליה. אפדוראי טוען כי איום תרבותי חיצוני יכול לשמש חברות בכדי להצדיק את ההגמוניה שלהן על תרבויות מיעוט בתוכן.
התיזה של ארג'ון אפדוראי טוענת כי מורכבותו של השוק הגלובלי העולמי קשורה בהפרדה בין כלכלה, תרבות ופוליטיקה. הוא מציע לנתח אותם בעזרת חמישה מימדים של התרבות הגלובלית: אתנוסקייפ (ethnoscapes), מדיהסקייפ (mediascapes), טכנוסקייפ (technoscapes), פיננסקייפ (finanscapes) ו-אידאוסקייפ (ideoscape). השימוש במוספית scape נועד לציין כי מדובר ב"נופים" הנראים אחרת בתלוי בזווית שממנה מביטים בהם, ושהם מועדים לשינוי מתמיד. הנופים הללו הם לטענת אפדוראי "אבני הבניין" של מה שבנדיקט אנדרסון כינה "קהילות מדומיינות" שכן הם מהווים את הדרך ההיסטורית שבה בני אדם תופסים את המציאות שלהם. אפדוראי מוסיף כי כיום אנשים רבים חיים ב"עולמות מדומיינים" ולא רק בקהילות מדומיינות.
ב-"אתנוסקייפ" אפדוראי מתכוון לתנועת ההולכת וגוברת של עמים אחד אל תוך השני בשל הגירה המשנה את הדינמיקה העולמית. ב"טכנוסקייפ" אפדוראי מתכוון לתנועה ההולכת וגוברת של טכנולוגיה המתפשטת בעולם וחוצה גבולות (ולכך יש גם כמובן אלמנטים כלכליים). מדיהסקייפ הן ייצוגים נרטיביים או חזותיים של חלקי מציאות המעצבים דימויים של האחר, של פנטזיות ושאיפות ועוד. אידאוסקייפ מבטא את המימד הרעיוני-אידיאולוגי של מדינות או גורמים אחרים כמו תפיסת העולם של הנאורות הסובבת סביב מילות מפתח כמו "חופש" ו"דמוקרטיה" שהדלדלו עם עידן הגלובליזציה וכעת תרבויות שונות מתארגנות סביב מילות מפתח שונות. מילים אלו מצריכות תרגום כאשר הן עוברות מהקשר אחד להקשר אחר בעולם. אידאוסקייפים תלויים במוסכמות והרשת הפרדיגמטית של מדינות בכדי לקבל את משמעותם המשתנה מתרבות לתרבות. כך למשל דמוקרטיה מתפרשת במקומות שונים בעולם בהתאם לאידאוסקייפ המקומי.
אפדוראי טוען כי התנועה הגלובלית של ה"נופים" השונים האלו מתרחשת מתוך נתק הולך וגובר בניהם. תנועתם של אנשים, טכנולוגיות, כספים, מדיות ואידיאות מתקיימת בתנאים וצורות יותר ויותר שונים, סותרים ומתנגשים זה בזה. אחד המאפיינים של תופעה זו על פי אפדוראי הוא המצב של דה-טריטוריאליזציה בו קבוצות החיות בניתוק מזיקה לטריטוריה (כמו תרבויות מהגרים) והן משנות את פניהם של כל המימדים, ה"נופים" החדשים שמסגלים את עצמם למצב הזה. כך נוצר גם, על פי אפדוראי, מצב של ניתוק בין מדינת הלאום וזהות הלאום, למתח בין פתיחות לכוחות הגלובליים (הכלכלה וטכנולוגיה, למשל, מביאות עימה גם רכיבים אידיאולוגיים) ובין שמירת הזהות המקומית.
Arjun Appadurai – disjunction and difference in the global cultural economy
