תהליך הגלובליזציה מלווה את האנושות מזה זמן רב ובימינו הולך ומאיץ כל הזמן. אך האם גלובליזציה היא דבר טוב?
מה טוב בגלובליזציה?
- פתיחת גבולות מאפשרת שפע גדול יותר של הזדמנויות כלכליות וחברתיות הן ליחידים והן לחברות.
- תחרות גלובלית מעודדת יצירתיות וחדשנות ושומרת על מחירי סחורות/שירותים בשליטה.
- פיתוח ידע אקדמי וטכנולוגיה מואצים כאשר יש תנועה שלהם בין מקומות שונים.
- שיתוף פעולה חברתי, כלכלי ופוליטי מפחית משמעותית את הסיכוי לעימותים אלימים בין מדינות.
- ממשלות מסוגלות לעבוד יחד בשיתוף פעולה לטובת מטרות משותפות, כמו למשל מאבק במשבר האקלים.
- עולם התרבות מתעשר בזכות חשיפה לקהלים גלובליים ושיתופי פעולה בינלאומיים.
- מדינות מתפתחות יכולות ליהנות ממערכות הכלכלה והטכנולוגיה של מדינות חזקות יותר.
בקיצור, היתרון והצד החיובי הבולטים של הגלובליזציה הם שיפור החירויות, האצת ההתפתחות והגדלת שיתוף הפעולה הבינלאומיים.
מה רע בגלובליזציה?
- אובדן משרות – התנועה החופשית של השווקים הבינלאומיים בגלובליזציה עלולה לגרום למעבר של משרות ממקום אחד על חשבון מקום אחר. לדוגמא, תעשיית ייצור הרכב האמריקאית שאיבדה משרות רבות לטובת ייצור במזרח-הרחוק.
- איומים על זהות לאומית יכולים לבוא לידי ביטוי הן דרך תרבות גלובלית והן דרך הגירה. סוגית המהגרים משמעותית מאוד באירופה בזמן שסוגית ההשפעה התרבותית למשל מאיימת על מדינות מסורתיות.
- הפיקוח וההגבלה על פעילותם של תאגידים בינלאומיים נחלשים בגלובליזציה. המשמעות היא שגופים כמו "גוגל" למשל יכולים לנצל את כוחם כדי לעשות ככל העולה על רוחם מבלי שיהיה מי שישמור על האינטרס של אנשים רגילים.
- ישנה טענה כי גלובליזציה מחלישה את הדמוקרטיה המבוססת על שותפות מקומית. כך למשל באיחוד האירופי החלטות רבות אינן מתקבלות על ידי נבחרי מהמדינות על ידי שלטון מרכזי שמרוחק מהן.
שורה תחתונה
אז האם צריך להיות בעד או נגד גלובליזציה? התשובה היא שגם וגם, בתהליכים הגלובליים יש תרומה רבה לחברה האנושית באשר היא. במאות האחרונות היא לוקחת חלק חשוב בתהליך התפתחות אנושית מואץ שהביאה עימו ברכה גדולה להרבה אנשים. מצד שני התהליך הזה מלווה גם במחירים ובפגיעות. במיוחד ניכר כי בכל מקום אלו הן בדרך כלל השכבות החברתיות החזקות שנהנות מהגלובליזציה בזמן שהחלשות יותר נפגעות ממנה.
