* המאמר של הארגיטאי עוסק בנושא של פער ידע דיגיטלי. כאשר החוקרת ניסתה לעמוד על הבדלים בכישורים דיגיטליים בקרוב אנדים.
* רוב המחקרים שעוסקים בפער ידע דיגיטליים עוסקים בשלב הראשון, בנגישות. הרגיטאי עוברת לשלב הבא, ומתמקדת בקרב הצרכנים של האינטרנט ובתוך הקבוצה היא בודקת איזה פערים קיימים מבחינת דיגיטלית.
* הרגיטאי לקחה מדגם הטרוגני של קבוצת אנשים עם השכלה ורמת הכנסה מעל הממוצע. היא מנסה לבדוק איזה הבדלים וקישורים באים לידי ביטוי.
1. באיזו מידה הם הצליחו למצוא מידע בתחומים מסוימים?
2. כמה זמן לקח להם למצוא את המידע הנדרש.
* הניסוי בוצע ע"י ראיונות ותצפית.
* המשתנים שהיא חשבה שישפיעו על מידת הקישורים: גיל, מגדר, השכלה וניסיון קודם עם הטכנולוגיה.
* כל נבדק התבקש למצוא מידע ב-5 נושאים: אירועי תרבות באזור, מוזיקה שניתן להאזין לה און- ליין, לחפש אתר שעורך השוואה בין עמדות של מועמדים לנשיאות בנושא הפלות, להוריד טפסי מיסים ותכנים שקשורים לאומנות של ילדים.
* נבדק האם הם הצליחו במשימות וכמה זמן לקחה כל משימה.
* ממצאים:
– גיל: נמצא כגורם משפיע, הצעירים יותר (בני 18-29) הצליחו כולם בכל 5 המשימות וגם עשו אותם מהר יותר.
– מגדר: נמצא הבדל קטן לטובת הגברים, אבל הפער לא היה משמעותי ומגדר לא נמצא כמשפיע על פער הידע.
– השכלה: היא השוותה בין 3 קבוצות- השכלה תיכונית, סטודנטים לתואר ראשון ואקדמאיים. היא מצאה שהמשכילים ביותר- האקדמאיים, הצליחו יותר בהשלמת המטלות. אבל דווקא בעלי ההשכלה הנמוכה יותר- התיכונית היה יתרון מבחינת מהירות ויעילות.
– ניסיון קודם עם הטכנולוגיה: 1. ניסיון מצטבר- כמה זמן אני עושה שימוש באינטרנט (שנה, 5 שנים וכו'). 2. אינטנסיביות של שימוש- כמה זמן אני עושה שימוש בטכנולוגיה.
היא מצאה שאנשים שמבלים יותר זמן און- ליין מ2 הבחינות רכשו ידע רב יותר על האינטרנט ופיתחו כישורי און- ליין טובים יותר.
כאן היא אומרת שזה יכול להיות גם קשור לגיל.
* מסקנות:
– ברור שישנם הבדלים ניכרים ביכולות ובכישורים לאתר תכנים און- ליין, כאשר ההיצע הטכנולוגי אינו מספיק, שכן ייתכן שהמשתמש לא יידע לנצל את כל מה שיש למדיום להציע. על-כן צריך לנקוט בהחלטות מדיניות שהמטרה שלהם היא להפחית את הפערים ואת העדר הכישורים בגישה לטכנולוגיות מידע, וההחלטות האלה צריכות להיות מלוות בתמיכה של העירייה, ממשלה וכדומה. (כמו קורסים לתמיכה במחשב לקשישים).
